רפיק חלבי- חיסול חשבונות 2- והאם ערוץ 1 גוסס?

• רפיק חלבי: חיסול חשבונות 2

התפטרותו של יו"ר רשות השידור משה גביש היום, מסתירה מאחוריה תיבת פנדורה כבדה ועמוסה. המחלות הקשות של ערוץ 1, בצד התעלמות הממשלה ממהלכי יישום הרפורמה שברו את גביש, שנחשב, בעיני רבים, לתקווה האחרונה של הערוץ. היום הוא אמר כי ייתכן ולא תהייה ברירה אלא לסגור את הערוץ. הוא עשה הבחנה ברורה בין הטלוויזיה לבין 'קול ישראל' שלקיומו יש הצדקה מלאה.

אחד הסממנים הקשים של מחלת הערוץ הוא אווירת ציד המכשפות ומסכת המינויים הכושלים, שנבעו ממוסר כפול שאיפיין את הנהלת הרשות מזה שנים.

אחת הדוגמאות הקשות והבוטות של התופעה נוגעת לרפיק חלבי, מי שהיה מועמד בטוח לתפקיד מנהל הטלוויזיה, אבל מישהו שם החליט לשים לו רגל. בגלל מוצאו הדרוזי? כמעט בטוח שכן. ובעניין זה, מעניין לציין את רשימת המשת"פים הארוכה.

למה החלטתי לאוורר את הסיפור הישן הזה עכשיו? כי רק לפני כשבועיים סיפרה לי עובדת הערוץ לשעבר, איך לפני שנים מספר קיבלה טלפון שהבטיח לה הטבות מפליגות בתנאי שתפליל את חלבי ותעליל עליו פרשייה של הטרדה מינית. היא לא הסכימה, אבל חלבי הועף מהרשות בגלל סיפור דומה בצורה מדהימה. אותה אחת, סיפרה לי את מה שכבר ידעתי: אילו חיפשו מטרידים בין עובדי הטלוויזיה, היו מוצאים לא אחד ולא שניים מה'כוכבים'- אבל דווקא סיפוריהם הושתקו עד עצם היום הזה.

מאז שהיה חלבי מועמד לתפקיד מנהל הטלוויזיה, פרסמה הרשות שורת מכרזים לתפקיד. מעולם לא נמצא מישהו שעונה על דרישות התפקיד והטלוויזיה הסתפקה במינויים של ממלאי מקום- בה בשעה שהערוצים המתחרים שעטו קדימה. הרייטינג של מהדורת 'מבט' צנח בתקופת חיים יבין ב- 27%.

אז הנה הסיפור של רפיק, בראשי פרקים:
פרשת רפיק חלבי נשמעת כמו סיפור קפקאי בהמשכים שבו מילאה התקשורת תפקיד מפתח ולו משום שחלבי עשה את הקריירה המפוארת שלו בערוץ הראשון של הטלוויזיה, עוד מהתקופה שבה היתה מהדורת 'מבט' בהובלתו ספינת הדגל של החדשות.

למעשה, חלבי נענש שלוש פעמים. בפעם הראשונה, כאשר העז, לפני כחמש שנים, להגיש את מועמדותו למשרת מנהל הטלוויזיה. לאחר שורת דחיות של המכרז, הוחלט כי המועמדים יצטרכו לעבור מבחני התאמה במכון מקצועי. חלבי עבר את המבחן בהצלחה יתרה ודורג במקום הראשון, לפני רון בן-ישי. המועמדים האחרים לא צלחו את המבחן. ואזי, נקבע מועד סופי לכינוס ועדת המכרז שהיתה מתקשה לפסול את מועמדותו של חלבי ולו משום שהוא היה המועמד בעל הכישורים הגבוהים ביותר לתפקיד.
שלושה ימים לפני כינוס הועדה, הגיעה אל יו"ר הועד המנהל של הרשות, אברהם נתן, באמצעות מנהל הטלוויזיה יוסף בראל, תלונתה של מירי אליקים שלפיה, חלבי, כביכול, הטריד אותה מינית. לפני כינוס הועדה, נמסר לחבריה מידע על התלונה. חלבי התייצב בפני הועדה מבלי שידע על התלונה ורק נרמז לו 'אולי כדאי שקודם תנקה את שמך'.
מי שזכה במינוי היה מוטי עדן, על אף שלא עמד בדרישת הסף לתואר אקדמי.
באמצע 2004, חדשים ספורים לאחר המכרז, התפטר חלבי שכיהן עד אז כמנהל חטיבת החדשות, מרשות השידור לאחר שלדבריו עבר מסכת השפלות שכללה שלילת זכויותיו כמנהל, הורדת שעות נוספות משכרו ו'טרטורים' אחרים שבאו, לדבריו, מכוון מנכ"ל הרשות דאז, יוסף בראל.

אלא שלאחר שמוטי עדן עזב, שוב נתקלה רשות השידור בשוקת שבורה, בחפשה אחר מועמד מתאים למשרת מנהל הטלוויזיה. שמו של חלבי עלה בשנית, והנה, כבמטה קסם, התגייס העתון של המדינה 'ידיעות אחרונות' לראיין את מירי אליקים שהכחישה, בראייון המורכב בעיקר מדיאלוג ארכני שלה, כל קשר בין תלונתה לבין מועד המכרז.

גליון סוף דצמבר 2007 של '7 ימים' של 'ידיעות אחרונות' זכה לפרומו הרועם של רפי גינת, מעל גלי האתר ביום שישי. הכותרת שהרעידה את אמות הספים, מגלה חשיפה אישית של כתבת הספורט של ערוץ 1, מירי אליקים : 'הוטרדתי מינית על ידי רפיק חלבי'.
ה'חשיפה' זכתה להפנייה בעמודו הראשון של העתון ואף בעמוד השער של המוסף.

די היה בשמיעת הכותרות הללו כדי לגבש כתב אישום חמור נגד חלבי, אלא שבגוף הכתבה מתלוננת אליקים על כי חלבי נגע בבטנה ופלט התבטאות מעליבה ומיותרת בקשר לחזה שלה. חלבי עצמו הכחיש טענות אלו ובמסגרת הליך משמעתי שנמשך כארבע שנים, הסכים לעסקת טיעון בה נאמר כי הטריד אותה מילולית, תוך ניצול מעמדו כלפי המתלוננת. המלים 'הטרדה מינית' אינן מוזכרות בפסיקת בית הדין למשמעת של נציבות שרות המדינה שגזר על חלבי נזיפה וקיבל את התחייבותו שלא לשוב לעבודה ברשות השידור במשך חמש שנים.
המתלוננת עצמה לא טענה כי הארוע היה כרוך בנסיון אונס או במגע בעל אופי מיני כמו נשיקה, למשל. חיים רמון שהואשם בנשיקה, חזר לשלחן הממשלה. במקרה של רפיק חלבי, אולי נסתם הגולל על קריירה מפוארת וארוכה שלו.

חלבי הוביל את חדשות הערוץ הראשון 'מבט' יחד עם יעל חן ולאחר מכן בגפו. בעדות מטעם רשות השידור שהובאה בפני בית הדין למשמעת, נאמר כי "חלבי הועסק ברשות כשלושים שנה, נחשב למנהל ראוי ומקצועי ובתיקו האישי מכתבי הערכה רבים המעידים על תרומתו הרבה לקידום נושא החדשות בטלוויזיה בתקופה של תחרות קשה".
אכן, חלבי נחשב לעורך מקצועי וחזק, ולכן אין פלא ששמו צץ ועלה בשנית כמועמד לשוב לרשות השידור במסגרת המסע להצלת הערוץ הראשון. הרעיון הועלה על ידי מי שסברו כי חלבי יכול להזרים מוטיבציה, אחוות יחידה ואיכויות עיתונאיות למערכת הסובלת ממחלות זקנה סופניות.

נראה כי די היה בשמועה הזו, כדי להזדרז ולתקוע את המסמר האחרון בארון הקריירה של חלבי, וזה קרה, לא מעט, בסיוע העיתון של המדינה, שבראש ובראשונה 'שיפץ' את פסיקת בית הדין למשמעת של נציבות שרות המדינה, וקבע כי חלבי הואשם בהטרדה מינית.

למעשה, תלונתה של אליקים שהגיעה לנציבות שרות המדינה באמצעות אברהם נתן העלתה אבק, עד שהוצעה עסקת הטעון. עורך דינו של חלבי, אביגדור פלדמן, התנגד בשם מרשו לכל ניסוח המאשים אותו בהטרדה מינית והסכים לבסוף לניסוח בדבר הטרדה מילולית.

הנזיפה שחטף חלבי מבית הדין בסוף נובמבר 2007 היתה עונשו השני.
והעונש השלישי נחת עליו עם הפרסום המאשים והמבזה.
חלבי עצמו אמר לי, בשיחה לאחר פרסום הכתבה ב'7 ימים': "לעולם לא אשוב לרשות השידור. תרמתי 35 שנים מחיי לעתונות והנה באה מישהי, ובמחי יד מלכלכת עלי. וגם אם נניח שהסיפור שלה אמיתי, זה ראוי לחמישה עמודי
ם בעתון?. בראל וחבורתו הצליחו לסלק אותי מהטלוויזיה.

הסיפור הזה הוא אילוסטרציה לתפקודו של ערוץ 1 שצריך להלחם על חייו. עכשיו גם אין לו יו"ר שייצג את האינטרסים של ערוץ 1 מול הממשלה