כתבת המגזין של חדשות מוצאי שבת בערוץ 2 על אלי אלעזרא "אחד מעשרת שחקני הפוקר הטובים ביותר בעולם" מצטרפת בקלילות לתכנים הירודים של תכניות הריאליטי בערוצים המסחריים: התכניות מאחזות העיניים שמבטיחות כסף קל ושוכחות להזכיר כמה קרבנות נופלים בדרך.
הפרומואים החוזרים ונשנים של חדשות ערוץ 2 שבו ופמפמו את ההבטחה על אלי אלעזרא, הילד משכונת בקעה. הקצין המהולל- והכי חשוב, האיש שעושה מיליונים בן רגע. גם ה"חדשות" מצטרפות למירוץ אחר המיליון, או המיליונים במקרה הזה, ועל הדרך מפמפמות פרסומות בקצב אש כדי להצדיק את הקרדיט של עשיית כסף קל.
הערב, מוצאי שבת, היתה זו הכתבה של דנה וייס שגם הגישה את מהדורת החדשות, על אלי אלעזרא, הישראלי. מלח הארץ. הקצין מסיירת גולני שעשה זאת.
כתבה שהיתה יכולה להפוך, בקלות, לרומן למשרתות, או יותר נכון למהמרים. אלא שאלי אלעזרא מדגיש "אני לא מהמר. אני שחקן פוקר".
הכתבה הזו היתה אי של פולחן וסגידה למי שמצליח לעשות כסף מהיר. למי שמפסיד ומרוויח מיליונים בערב אחד. שיר הלל לשחקן פוקר שזכה בזמן מסך יקר של הערוץ הנצפה ביותר ולו משום שהוא, בעזרת דנה וייס, הצליח להצית את הדמיון למרות שהוא מעיד שהוא "היה ונותר אלי מהשכונה". אלי מהשכונה שהפסיד בערב אחד 1.3 מיליון דולר והרוויח בערב אחר 1.7 מיליון דולר. אלי שאומר "אני ישראלי. כאן נולדתי" ואלי שאומר גם: "אני אוהב לראות את הכאב על הפנים של האנשים". כשהם מפסידים לו, כמובן.
אלי מסייר עם וייס בביתו הגדול. עשרה חדרי שינה, סוויטות לילדים. עזבו אתכם מהצרות של האיש הקטן. אלי מחייך כשהוא טופח על חזהו הרחב ומספר בהתפעלות עצמית אין קץ: "אני מפסיד בתים בלילה".
איזה יופי.
אז למה שנקלקל עם אסוציאציות על אחד, עופר מקסימוב שהרס את חיי אחותו אתי אלון בגלל התמכרות להימורים, או גרוע מזה, אחד דניאל מעוז שההימורים גרמו לו לאבד צלם אנוש. זה ממש לא הסיפור שלנו. אנחנו עכשיו במהדורת מוצאי שבת של ערוץ 2. הערוץ שמוכר לנו אשליות. אז למה לקלקל?
טחנות הרוח 