אנה הממותגת ("להמציא את אנה") ותופעת הסלב, למול החולי החברתי שמוחק את "מי שעבר את הגיל". גילנות בשפתנו. ולא, זה לא מהמילה גיל במובן שמחה

כולם כותבים על "להמציא את אנה" וזה ממש מוזר שהסדרה הזו יורדת להם בגרון מבלי להבחין בתופעת הגילנות – אייג'יזם שצורחת מכל פינה שלה

שחקנית מהממת, ג'וליה גארנר, שמגלמת את אנה (ואת רות גילמור שהיא לא פחות מכוכבת ב"אוזרק", ואגב בת לאם ישראלית), בצד השחקנית אנה קלמסקי שמגלמת את העיתונאית ויויאן קנט שכל כולה קרעכצן, נוירוטיקה ומימיקות מוגזמות ומעצבנות, מככבות בסדרה שהמשכתי לצפות בה רק בזכות גארנר. וכן בזכות הסקרנות שלא באה על סיפוקה, לדעת מה עומד מאחורי דמותה של אנה.

ג'וליה גארנר

אז כולם כבר כתבו על האכזבה מרקימת העלילה בסדרה של שונדה ריימס (ברידג'רטון, האנטומיה של גריי) שמבוססת על סיפור אמיתי.

רק חמקה מעיניהם תופעה חברתית, מאוד אמריקאית ומאוד ישראלית, כי היי, אנחנו תמיד מחקים אותם, לא?

כבר בפרק הראשון מתלוננת "העיתונאית החוקרת" על כך שתקעו אותה בקצה המערכת ליד כל הזקנים, שכמו שבחרה להתבטא אחת המבקרות "אבד עליהם הכלח", והנה, כמה יפה הם מתאימים להגדרה הזו: שלושה או ארבעה (מי סופר..) עיתונאים שזונחים את משימותיהם הבלתי חשובות כדי להפוך לכלי שרת של העיתונאית הצעירה וההרה, ששמה לה למטרה לפצח את תעלומת אנה הנוכלת.

הם בעצם קבוצה של זקנים חביבים שדואגים לרפד את הצעירה האמביציוזית והנועזת ולסייע לה במשימתה החשובה. זה התפקיד שלהם בחיים, כי וואללה, הם כבר גרוטאות שלעשייה שלהם אין כל ערך או חשיבות. הם יצאו מהמחזור כמו שאומרים, ושיגידו תודה שיש להם עדיין שולחן במערכת ואיזה טור זניח לכתוב.

וקודם כל לעניין האמינות, אז איפה בדיוק ראיתם עיתונאי אמביציוזי ונשכן הופך בן יום לפודל מחמד? ושנית, המראה הזו של החברה שלנו, כפי שהיא משתקפת בסדרה (שם עוד עשו להם טובה ולא פיטרו אותם לפני גיל חמישים) היא מקוממת ועצובה, בעיקר בגלל שזה כל כך מדויק. כך החברה שלנו מתייחסת לאנשים ש"עברו את הגיל". אם הם רוצים להמשיך לעבוד, שיחפשו טוב טוב, כי אף אחד לא באמת צריך אותם.

ומה שהכי מוזר, או שבעצם לא, זה שהתופעה הזו בסדרת נטפליקס, חמקה מעיני הממבקרים הרבים

זו חברה שבה אחת, רותם סלע, בעלת צחקוק מעצבן, אומרת בראיון טלוויזיה שהיא צריכה "לפרנס את משפחתה" בלי למצמץ, כששומעים על השתייכותה המשפחתית הלא ענייה, ועל המיליונים שהיא מרוויחה כדי להצטלם יפה. יש שיאמרו פמיניזם במיטבו. היא נלחמת על מעמדה ועל שכרה, אבל רגע. זהו. ההון שלה לא בא לא בזכות איזו המצאה גאונית שמצילה חיי אדם, שעוזרת לאנשים עם נכויות, שמסייעת לאנשים לנווט בדרכים. פשוט,בזכות העור המתוח, העיניים היפות, ותזכירו לי אם שכחתי משהו.

וכן, מישהי תהתה אם היו שואלים גבר על שכרו. אז כן. כשבן אדם מרוויח מאות אלפי שקלים לשעת צילום, מותר לשאול אותו לשכרו, גם אם זה לא בא מהכיס הציבורי. פשוט, עניין קטן של ערכים, של דרגות חזירות של בעלי שליטה בבנקים ובקונצרנים, ושל הייצוג שלהם בפרסומות, שעה שאנו שומעים על משפחות שבאמת אבדו מקורות הכנסתן הצנועים וגם על אנשים מבוגרים שהמוח שלהם לא נמחק בין יום ושרוצים לעבוד בעיסוק משמעותי