הקוסם עמנואל (רוזן)
עמנואל בערוץ 2 בתכנית של נסים משעל, עמנואל בערוץ 10 בתכנית של ליאור שליין, עמנואל פה ועמנואל שם- ועמנואל מבקר את התקשורת בתכנית בהגשתו 'תיק תקשורת'.
הוא ממש להטוטן, האיש הזה, בקצב שבו הוא מצליח להחליף כובעים כאשר הוא יושב לרגע על כורסת הפרשן, שנייה אחר כך הוא הופך לבדרן או לבמאי סרטון תמוה על שלושת המועמדים לראשות הממשלה שבילו בגן הילדים שלו (??) ודקה אחר כך, הוא פתאום האיש הרציני שמורה לעיתונאים להכות על חטא הסיקור המעוות והעלוב של מערכת הבחירות.
ב'תיק תקשורת' (חמישי בערב) הוא שרד באומץ ובחיוך (גם אם מאולץ משהו) את המתקפה הבוטה של ארי שביט, שנזעם על הפתיח שהכין לו רוזן, בגלל כתבתו המתארת את ציפי לבני כ'אשה חלולה' ו'לא מנהיגה' המתקשה בקבלת החלטות.
נראה לי שחלק מהתארים שהעניק שביט לרוזן קשור, כך או אחרת, לאתיקה של רוזן עצמו שעה שהוא מרשה לעצמו להיות מבקר התקשורת בהיותו איש תקשורת כה פעיל ומשפיע.
בין שפעת המחמאות שחלק לו 'ולחבר מרעיו' שביט: "אתה והקבוצה המובילה בתקשורת מאתרגים כל אדם שהוא אנטי ביבי …יש לכם דפוס בולשביקי" ועוד כהנה וכהנה. ואגב, שביט דווקא מצדד בברק.
על אופן מינויו של רוזן ל'תיק תקשורת' שהוא מינוי בעייתי מאוד לטעמי, ועל הדחתו הבעייתית עוד יותר של חיים זיסוביץ' מהגשת התכנית כתבתי בעבר כאן. עכשיו, בעידן של ערב בחירות, צפה ועולה הדילמה הזו במלוא עוצמתה
טחנות הרוח 
שאת הולכת לדבר על מופע האימים של ארי שביט.
על ההשתוללות האלימה שלו שאחריה כל מילה מתגמדת.
ועל העובדה שעמנואל, למרות שניסה, לא הצליח להיות מנחה טוב ונגרר גם לנסיון הצטדקות וגם לנסיון ויכוח עם הבהמה האלימה שחוץ מלהכניס אגרוף לרוזן ולירון דקל ו/או לשרוף את האולפן הוא עשה הכל.
על האומץ, ובעיקר על היושר
גם בלי להתפעל משביט, עמנואל רוזן הוא פשוט בדיחה עצובה. האיש עושה ללבני יחסי ציבור בריש גלי, ונדמה לי שבמקרה שלו זו לא התנוונות האתיקה כמו אצל אברמוביץ' או הארץ, אלא הוא באמת לא אינטליגנט מספיק כדי להבחין בין יחצ"נות לעתונאות. בעיני דוקא הסדרה שלו על הכדורגל היא המסמך שמלמד עליו יותר מכל: ערימה של גבבה וקשקושים, שכל מטרתה לארגן לעמנואל פגישות עם כדורגלנים ולהפריח עוד מהבקורת המשעממת והלעוסה שהוא התמחה בה.
אם מדברים על גלוי העריות הרעיוני של האליטה בישראל, הרי שעמנואל רוזן הוא הדוגמה המובהקת לפרותיו הפגומים. הרי לולא היה בן של שמוליק רוזן, סביר שהיה מוכר לך ביטוח לדירה.
מה שהוא כתב אינו כתבת תחקיר וגם לא כתבת דיעה ולא עיתונות בכלל.
ואני, ממש לא שקלתי ולו לרגע להצביע ללבני. בעיני היא לא מתאימה, אבל זה לא שייך לעובדה שארי שביט מזמן שכח מה פירוש המילה עיתונות.
אבל הוא לא הבעיה. עורכי עיתון הארץ הם הבעיה אם הם נתנו ונותנים לו במה ועוד משלמים על זה הרבה כסף.
בעיקר דרך האינטרנט, כמעט בכל פעם שיוצא לי לשמוע רדיו או לראות טלוויזיה העיתונאים והפרשנים גרועים מאד בעיניי. לא אתיים, לא ענייניים, שטחיים, לעתים קרובות גם עילגים.
נראה לי שהחשיכה כל-כך גדולה ומקיפה שאין טעם לכתוב על הרע, שהוא נורמה. כאשר במקרה תעבור שעה של אקטואליה בטלוויזיה או ברדיו, שיהיה בה איזה טעם ושתוגש במקצועיות, אז זה יהיה ראוי לציון.
תודה על התגובות. אסתי, ארי שביט נראה נסער יותר מכל פעם בעבר כשראיתי אותו בשידור ולא השיב לשאלה מנין הביא את 'המידע המפליל' כביכול על לבני, אבל מנקודת מבט של התקשורת אני דווקא מתרשמת מהבעייתיות של ניגוד העניינים בין התפקידים שרוזן ממלא. באשר לעתון הארץ- נראה לי שכשם שהוא נותן במה לגדעון לוי (שהיום קרא להצביע לביבי..) כך ראוי שיתן במה גם לכותב כמו שביט.
לערדי- אני די מסכימה איתך אם כי הייתי בוחרת במלים יותר מעודנות כדי לתאר אותו. לנועם- אני בדרך כלל אמנם נוטה לאהוב את עבודתו של שביט.
אלא פועל עבורו – ולכן ניתן לקרוא את המתקפה המיזוגנית והבהמית שלו הן על ליבני והן על עימנואל רוזן ככזו שיוצאת מברק עצמו. זה אומר משהו על שניהם – אמור לי מי חבריך.
ומה שבולשביקי כאן הוא עצם הרמיזה שאיש תקשורת אינו יכול לבקר את התקשורת.
עברה בי תחושה מאוד לא נעימה למקרא דברייך. אין לי ספק שהדברים הללו – בסגנון שביט-לייט – אינם באים ממקום נקי מאינטרס ושייכות אל. אל מי?
ולנועם – שדיבר על היושר של ארי שביט – זה יכול היה להיות נכון לו היה מודה שהוא מאנשי ברק ופועל עבורו. מאחר ולא עשה זאת – זה במקרה הטוב נכלולי ונלעג. על המיזוגניה והגזענות המגדרית נדבר פעם אחרת.
אגב, למי שלא יצא לחזות בתוכנית, הנה קטע ממנה ביוטוב
איכשהו קשה לי לראות בתגובה של שביט "השתוללות האלימה שלו שאחריה כל מילה מתגמדת" וגם אני לא בטוח שנראית בקטע הזה "בהמה האלימה שחוץ מלהכניס אגרוף לרוזן ולירון דקל ו/או לשרוף את האולפן הוא עשה הכל" (אגב מה הרשלנות הזו – בלי אף "הסתה", או "מקרתיזם"? התחלתם לחפף?)
וכמובן לתאר את היחס שלו לעמנואל רוזן כ"מיזוגניה" – שנאת נשים – נהדר 🙂
מסכים עם מה שכתבת גם על ארי שביט וגם על עמנואל רוזן. לחנה – איש תקשורת רשאי, יכול וצריך לבקר את התקשורת, אך לא כמבקר-על יחיד. לא ייתכן שבערוץ חינוכיח-ממלכתי יכהן בקודש כמבקר תקשורת אדם שהוא עצמו עוסק בתקשורת באופן פעיל וצריך להיות תחת עינה של הביקורת. כמנחה תכנית כתיק תקשורת צריך להיות עיתונאי שברגע זה אינו עוסק בעבודה פעילה ואינו בתחום שיכול להיקלע לניגוד עניינים.
חנה, יש לי הרגשה שלא הובנתי: אין לי שום בעייה עם איש תקשורת שמבקר את התקשורת. אם היית קוראת את הקטע שכתבתי בעבר והמסומן כאן, על הדחתו של זיסוביץ' מהתכנית, היית מבינה אולי למה כוונתי: כוונתי לכך שהמינוי של מגיש 'תיק תקשורת' הוא בעייתי- ולא תמיד מתבסס על אמות מידה שוות. אם אצל זיסוביץ' נמצא ניגוד עניינים, על אחת כמה וכמה שאצל רוזן עכשיו: לידיעתך 'תיק תקשורת' היא תכנית של הטלוויזיה החינוכית והיא אמורה לעמוד בדרישות אתיות מסויימות ובעיקר להביא את מגוון הדעות הרווחות. כאשר המגיש הוא בעל עמדה שנשמע ונראה בערוצי התקשורת השונים, מתעוררת בעייה. כמו שהדגשתי קודם, אני באה מהמקום שבו אני מצפה לתקשורת נקייה שחפה מאינטרסים- וזה בדיוק ההיפך ממה שאת מרמזת לגבי. להזכירך, לא הבעתי כאן שום עמדה אישית- לא בנוגע ללבני שאני מעריכה כאדם ולא לגבי מי מהמועדמים האחרים.
אני שמחה שעורך עתון בעבר, המבין את העקרונות של תקשורת הוגנת, מבין את כוונתי. תודה.
אבל ציפיתי שכמי שמגיעה מהעיתונות יהיה לך מה להגיד על עוד ירידה לביבים ועל פופוליזם וחוסר מקצועיות שמתבטאים ב"יצירה" האחרונה של ארי שביט. אני לא רואה את זה.
ומה הקשר בין גדעון לוי לשביט לא הצלחתי להבין. מזתומרת עיתון שנותן לגדעון לוי מקום ראוי שיתן לארי שביט?
למה?
כשגדעון לוי מסקר, הוא מביא עובדות ומאמת אותן. כשהוא כותב דעות הוא כותב את דעתו(את יכולה לא לאהוב אותה, אבל זו דעתו). הוא לא מביא רכילות וניתוחי אופי מפי עדים עלומים שלא לציטוט.
נורמות עיתונאיות. על זה אנחנו מדברים (או לפחות אני) איפה הן מצויות ב"יצירה" של ארי שביט תזכירי לי?
ודני בלוך – את התגובה שלך אני ממש לא מבינה.
אסתי, הטקסט שלי בכלל לא התייחס למאמר של ארי שביט- שאותו קראתי וקצת התפלאתי משום שלא היה ברור לי בעיקר מהו אותו 'סוד' אודות ציפי לבני שעליו הוא מדבר. זה לגימטימי לדון עם ארי שביט על התהיות שמעלה המאמר שלובתכנית כמו 'תיק תקשורת'- אלא שהתמקדתי בסוגייה אחרת שעיקרה 'תקשורת' כמושא העניין שלי.ואשר לשאלתך השניה- עד כמה שאני מכירה את כתיבתו של שביט, מצאתי בעבר כי הוא עיתונאי אמין ורציני שנשען על עובדות לא פחות מעיתונאים אחרים שהזכרת..
אני לא הזכרתי עיתונאים אחרים. את הזכרת כשבאת להסביר למה הארץ מעסיק את שביט (כקונטרה ללוי וכו')
ואני יודעת למה התייחסת בפוסט שלך. השאלה שלי היתה למה את לא מתייחסת לדברים שבעיני חשובים באמת בפרשה הזו- גם הלא עיתונאות של שביט וגם האלימות שלו בתוכנית.
אבל כאמור, זוהי רק דעתי. הפוסט שלך הוא דעתך.
ולכן הוא הפוסט שלך ולא שלי.
ואם כבר מדברים- שאפו על הפוסט שלך.אני מאוד אוהבת אותו (לא מתחנפת. באמת)
שמחתי.