סאגה- ספר פולחן לתסריטאים

בסרט הזה כבר היינו

 

 'סאגה' – ספר פולחן לתסריטאים וליוצרים/ Tonino Benacquista
 

 

הסיפור הבא מזכיר לכם משהו? לתסריטאי וליוצרי טלוויזיה, זה בטח נשמע מוכר. ודאי וודאי עכשיו, לאחר שעשרות הפקות מקור בוטלו על ידי הערוצים המסחריים, והיוצרים נאלצו להפגין בפריצה לישיבת מועצת הרשות השנייה שם, כצפוי, לא זכו לאוזן קשבת. בעונה הטעונה האחרונה, התארגנו היוצרים גם להפגנות ליד בתי הזכיינים, ובכללם הפגנה גדולה ליד מפעל 'קוקה קולה' בבעלות מוזי ורטהיים.
 
הסיפור 'סאגה' נסב על ארבעה תסריטאים, שני בחורים צעירים, אשה כבת ארבעים וגבר מבוגר שלא  שמעו קודם דבר איש על רעהו, המזומנים לפגישה ברשת טלוויזיה, שם הם מתוודעים זה לזה לראשונה.

 בפגישה עם ראש צוות ההפקה של הרשת , הם מקבלים הצעה מזלזלת לכתיבת תסריט לסדרת טלוויזיה בסגנון ' Take it or leave it '. הזלזול בא לביטוי בהתייחסות לתוכן שהם מתבקשים לכתוב, והן בתשלום הזעום שמוצע להם עבור כתיבת הסדרה השבועית בטווח מיידי. מאחר וכל אחד מהם דחוק, מסיבותיו האישיות, הם מקבלים את ההצעה המבישה.
וכך פונה אליהם ראש צוות ההפקה, מסייה סז'ורה :

 "תכתבו לנו משהו, לא חשוב מה, לגמרי לא מזיז לי,  בתנאי שההפקה תהייה הכי זולה שאפשר", והוא ממשיך : "כל מה שחולף בראשיכם. ממילא התכנית הזאת לא מיועדת לכך שיצפו בה. היא תוקרן בין ארבע לחמש בבוקר…  ההנחיות המחייבות המטומטמות האלה של יצירה מקורית צרפתית… די באיחוד של שתי המלים האלו 'יצירה מקורית' כדי לעשות לי חררה. בינינו, מבחינתכם התסריטאים, אם אתם יכולים להרוויח קצת כסף, למי זה מזיז בכלל, 'יצירה צרפתית'?".

הקטע הזה לקוח (בתרגום חפשי) מהספר 'סאגה' – כשמה של סדרת הטלוויזיה שיוצרים התסריטאים. זהו ספרו של הסופר והתסריטאי הצרפתי, בן למהגרים מאיטליה, טונינו בנאקוויסטה. אף כי הספר ראה אור (הוצאת גאלימר) לפני יותר מעשור (1997),  נראה לי שבתוכנו הוא היה יכול להיות מאומץ בקלות כספר פולחן לתסריטאים, בכללם תסריטאי ישראל מודל 2008.

 

המנהל ברשת הטלוויזיה לא חוסך מהם את התובנות שלו לגבי כתיבת 'יצירה צרפתית' ומבהיר להם כי רק האיום בסגירת הרשת הוביל אותו לצעד המיותר, לטעמו, של הזמנת יצירה מקורית. מבחינתו, סדרה המטילה ביצי זהב מקליפורניה, היא הרכש החשוב, שלאחריו, יכבוש המונדיאל את הפריים טיים. הוא מבהיר לתסריטאים "זו תהייה הסדרה הזולה ביותר בתולדות הטלוויזיה" ואם לא הבינו עד כה מה יחסו אליהם ולמקצועם הוא מחזק את טיעוניו באמירה: "מה זה בסך הכל לכתוב תסריט? כל אחד שיודע לכתוב יכול לכתוב תסריט, אפילו העוזרת שלי, אילו ידעה צרפתית קצת יותר טוב"..

הספר מתפתח בצורה מפתיעה. בה בשעה שהארבעה, שרוקמים ביניהם מערכת יחסים קרובה ביותר, בטוחים כי הם היחידים הצופים בסדרה, הם מקבלים 'חיזוק' מקבוצת דיירי בית אבות המשגרים אל הרשת מכתב, בו הם מספרים  כי אינם יכולים לישון בלילות וכך התמכרו לצפייה ב'סאגה'.

 לימים, מתברר שהם אינם היחידים הצופים בסדרה באדיקות עד להמראתה למרום ה'פריים טיים' המקודש- אבל לא כדאי לקלקל את ההמשך המפתיע.

בנאקוויסטה הוא סופר מעניין, שחושף, בספר הזה, מכאובים רבים ביותר של היוצרים מול המפלצת הרייטינגית של תעשיית הטלוויזיה. משום מה, עד כה, כנראה לא ראה אור בעברית.
 
 

חיסול חשבונות 1

חיסול חשבונות בעולם התקשורת

או: מה יעשה עמנואל רוזן ב'תיק תקשורת'

שלום.
לא רציתי לפתוח את האתר הזה דווקא במין פרשייה של 'חיסול חשבונות' של עולם התקשורת, אבל אולי מוטב שכך, שכן האקטואליה, לחם חוקה של התקשורת, מכתיבה את העיסוק בנושא הזה.

בעבר הלא כל כך רחוק, נחקרו פרשיות הכורכות את התקשורת הישראלית למעשים נוסח העולם התחתון. מאז, התקשורת מקפידה אף יותר לרחוץ בניקיון כפיה.
היא משתדלת לא לעבור על החוק, ואפילו לא על כללי האתיקה, אבל היא מבצעת חיסולים ממוקדים באמצעות תכניות סאטירה, באמצעות התגייסות גורפת להגחכת מועמדים פוליטיים ולהתראות מטילות אימה מפני גחמנותם, בורותם, אי יציבותם של אותם מועמדים 'מסוכנים', כדי לקדם את 'המועמד שלה'.

אבל, לא בכך אני מבקשת לעסוק, אלא בהתגייסות של התקשורת לרמוס עיתונאים מקרבה, אלה שלא מיישרים קו לפי תפישת העולם הרווחת בה, ואם חלילה מעז מי מהם לבקר או לפגוע בתדמית של עיתון נפוץ זה או רשת טלוויזיה מסחרית רווחית (שמתבכיינת על הפסדים כל הדרך להקצאת תשלומי עתק למנהליה ול'טאלנטים'), ימיו הבאים בתקשורת עלולים להיות ספורים. התקשורת יודעת איך לעשות זאת. 'הם' פשוט יעיפו אותו, ימעכו אותו, ישחקו אותו עד דק.

ולמה לדבר על כך עכשיו? לכבוד כניסתו של עמנואל רוזן לכס הנחיית 'תיק תקשורת'. תכנית האמורה לבקר את התקשורת. רוזן, האיש המזוהה עם הערוצים המסחריים שמתייצב בימים אלה, מידי שישי, ב'אולפן שישי' הממומן מכספי הזכיינים. ב'תיק תקשורת', אמור אותו רוזן לבקר גם את המקום שמעסיק אותו בערוץ השני או בכל ערוץ אחר שיתחבר אליו.
כסא מנחה 'תיק תקשורת' חיים זיסוביץ' התפנה בקולות צורמים, לאחר שזיסו אולץ, למעשה, להתפטר- כפי שפורסם ב'דה מרקר'.

השערורייה אירעה לפני שנה והושתקה. היום, אפשר לכרוך בה את שמותיהם של זיסוביץ', ארקדי גאידמק, דוד בוסקילה ראש עיריית שדרות הנבחר, מנהלת הטלוויזיה החינוכית יפה ויגוצקי, העתון 'גלובס' ועורכו חגי גולן.
שוחחתי בטלפון עם זיסו לפני פחות משנה, כשהפרשה התפוצצה. מאז לא שוחחנו.

ומעשה שהיה:

לאחר כשנתיים וחצי של הנחיית 'תיק תקשורת' בטלוויזיה החינוכית בידי חיים זיסוביץ' (זיסו), הוא זכה לכבוד הבלתי צפוי וכיכב בכתבה הפותחת בגליון סוף השנה 2007 של מוסף 'פירמה' של העתון 'גלובס'.
תמונתו התנוססה על רבע שער, כשעליה זועקת, באדום, הכותרת "החלטורה".
מאז הפרסום, מצא את עצמו זיסוביץ' , מי שישב בעמדה של מבקר התקשורת, במעמד של נידון לשיפוט מהיר של מועצת העיתונות. תוך שעה לאחר פרסום מסקנות המועצה, דובררה והופצה החלטת היועץ המשפטי של הטלוויזיה החינוכית אביגדור דנן להדיח את זיסוביץ'.
בינתיים, חזרה בה הנהלת הטלוויזיה החינוכית והציבה בפני זיסוביץ' אולטימטום, שוב, באמצעות עו"ד דנן: לבחור בין הגשת 'תיק תקשורת' לבין השותפות שהקים יחד עם חיים קוזניץ במשרד ליעוץ תקשורת 'נאור תקשורת' הפועל בשדרות.

הטיפול ב'פרשת זיסוביץ' ' מעורר לא מעט תהיות סביב ההתנהלות למולו וסביב הסוגייה הרחבה של מנהגי איפה ואיפה בין עיתונאים בהחלת כללי אתיקה עיתונאית.
על אף בקשתו- דרישתו, זיסוביץ' לא זומן להשמיע את טיעוניו בפני ההרכב שהקימה מועצת העיתונות וזכה רק להגיב בכתב על טיוטת חוות הדעת שנוסחה בידי המועצה.
מעסיקתו, מנהלת הטלוויזיה החינוכית יפה ויגוצקי לא החליפה עימו מלה באותה תקופה. זיסוביץ' יחד עם עורכת התכנית הותיקה בינה לוז פנו אל יועמ"ש החינוכית, עו"ד דנן וזומנו לשיחה, שמיד עם תומה מצאו באתרי האינטרנט החלטתו בדבר ההדחה.

הכתבה ב'פירמה' התמקדה, בעיקר, בעובדה שמשרד 'נאור תקשורת' מריץ את מועמדו של ארקדי גאידמק, דוד בוסקילה לראשות עיריית שדרות. בעבר, הזכיר הכתב ארי ליבסקר, ריאיין זיסוביץ' את גאידמק ב'תיק תקשורת' וזיכה אותו ביחס מיוחד, עד כדי כך שאפילו לחץ את ידו בתום הראיון.
מיד לאחר פרסום הכתבה, מיהרה הנהלת הטלוויזיה החינוכית להפנות את הסוגייה לפתחה של מועצת העיתונות, כאמור, מבלי שאיש ממנהליו יידע בכך את זיסוביץ' עצמו או יערוך עימו בירור.

בעידן שבו עיתונאים רבים מתפרנסים (ולפעמים מתעשרים) מחלטורות למיניהן, החל בהשתתפות בפרסומות וכלה בהנחיית או עריכת תכניות באמצעי תקשורת נוספים, קשה היה להתנער מהתחושה שכללי האתיקה אינם חלים, באותה מידה, על כל העתונאים.
זיסוביץ' עזב את עבודתו כמגיש יומן הצהריים של רשת ב' בימי שישי, מרגע שנכנס לפעילות במשרד לייעוץ תקשורת. זאת, כפי שהסביר, משום שסבר כי כמגיש אקטואליה, אכן עלולים לצוץ ניגודי עניינים, מה עוד שמועצת העיתונות קבעה כי מגישי אקטואליה לא יעסקו בפרסומות.

מנגד, מגישי 'תיק תקשורת' לדורותיהם המשיכו, לרוב, לעבוד במקביל באמצעי תקשורת אחרים, בהם גופי תקשורת גדולים. האם היה ראוי שיקבלו משכורתם מאותם גורמים שאותם עליהם לבקר בתכנית?
עורך גלובס, חגי גולן, הגיש תכנית יומית ('עסקים באוויר': תכנית בענייני כלכלה וצרכנות) ברדיו 99 עד לפגרת הקיץ האחרון. דבריו של גולן בתכנית הרדיו זכו לאיזכורי ענק באתר ה'גלובס', תוך מתן קרדיט ל'רדיו 99'. הרדיו שלי מי? נכון, של גאידמק. האם הדבר היה עלול להשפיע על הסיקור בגלובס של עסקיו חובקי העולם של איל ההון ?
בראיון ביום שישי האחרון לרביב דרוקר שחשף כי שכרו של גולן אצל גאידמק הגיע ל- 50,000 ₪ בחודש, אמר גולן כי 'אין קשר. גלובס עשה לגאידמק חיים קשים'. גאידמק, הצליח לגייס לרדיו 99 שורת עיתונאים מכובדים וטובים, שרק חלקם עזבו לשם כך
את מקומות עבודתם. בין המגוייסים, עמנואל רוזן, אורלי וילנאי פדרבוש, גיא מרוז, גל גבאי ואחרים.
היום, לאחר שגאידמק הסתבך ונאלץ למכור את התחנה, מתגלע סכסוך בינו לבין רוזן שגם הוא, על פי הפרסום של דרוקר בערוץ 10 זכה לשכר של 50,000 ₪ בחודש ולאחר ששכרו הולן, הגיש רוזן לבית המשפט בקשה לפירוק החברה בבעלות גאידמק.

לפני פרסום הכתבה אודות זיסוביץ' ב'פירמה' פורסמה הכתבה באתר האינטרנט של 'גלובס'. זיסוביץ' הבהיר, טלפונית, לחגי גולן כי קישור הרצת בוסקילה לראשות העיר שדרות עם הראיון שערך בעבר ב'תיק תקשורת' עם גאידמק, מופרך משום שהראיון הטלוויזיוני נערך שמונה חדשים לפני שהכיר בכלל את בוסקילה. לאחר השהייה, הוסרה הכתבה מאתר האינטרנט. גולן אמר לזיסוביץ' כי הגליון כבר מודפס ולכן, יפרסם הבהרה לפיה בזמן עריכת הראיון עם גאידמק, לא היה למנחה 'תיק תקשורת' כל קשר עימו. ההבהרה פורסמה במקום מוצנע והעובדות לא קילקלו את הסיפור.

האם זה מיותר לציין כי זיסו ביקר בתכנית אמצעי תקשורת מסויימים? כי גורמים מאותם אמצעי תקשורת פנו למנהלת הטלוויזיה החינוכית בתביעה להעיפו? כי אולי הפרסום לא היה מקרי? כי זיסוביץ' חובש כיפה ובחוגי העתונות מייחסים לו נטיות 'ימניות'?
עובדתית, היו עיתונאים- כתבים ועורכים שהחרימו את התכנית בהגשתו.

ועכשיו?
בוסקילה ראש עיריית שדרות, זיסו דובר אוניברסיטת בר-אילן וכל דריסת רגל שלו בתקשורת נמחתה, עמנואל רוזן מועסק במקביל ל'תיק תקשורת' באחד מערוצי הטלוויזיה המסחריים וגלובס ימשיך לפרסם 'כתבות תחקיר'. הבוקסה של חגי גולן ב'רדיו גאידמק' נמחקה, לעת עתה, וזיסו נאלץ להסתפק בהתייחסות ביקורתית לשכרו ולעצם העסקתו של גולן אצל גאידמק, בבלוג של רביב דרוקר ולא בתכנית ביקורת התקשורת- כפי שהיה, מן הסתם, מעדיף לעשות.