קשה שלא להתפתל באי נוחות למקרא שורת הכתבות אודות המתחולל במועצת העיתונות
כתבות אלה, ראו אור בעת האחרונה ב”עין השביעית”, אתר לביקורת התקשורת המבקש להציג תמונה אוביקטיבית וחסרת פניות של המתרחש בעולם התקשורת.
כל משתתף בדיוני מועצת העיתונות ובהתכתבויות הפנימיות של חברי המועצה, כמוני, יכול לזהות בבירור את טביעות האצבע של מקורות הפרסום של כתבות אלו, הנושאות, לא אחת, אופי מגמתי וחד צדדי.
הכתבה האחרונה, של איתמר בן זאב, נסבה מטבע הדברים סביב החלטת נשיאת מועצת העיתונות בארבע-עשרה השנים האחרונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, להקדים את מועד פרישתה מכהונתה לחודש פברואר הקרוב.
החלטה שהתקבלה, אגב, בצער רב על ידי רבים מחברי המועצה.
נכתב בעין השביעית : “המהלך המרכזי האחרון של הנשיאה בתפקידה היה חסימה של רפורמה שנועדה לשקם את מועצת העיתונות ולהפוך אותה לגוף מרכזי ומשפיע יותר”.
האמנם אלה פני הדברים?
הקביעה החד משמעית של “העין השביעית” לפיה החליטה דורנר לחסום רפורמה, לוקה באי דיוקים בלשון המעטה
בישיבת המועצה הסוערת שהתקיימה בארבעה עשר בדצמבר (לפני פחות מחודש), נערכה הצבעה בה התקבלו המלצות ועדת האסטרטגיה בראשות ענת סרגוסטי הכוללות בניית אתר מקוון מקצועי, העצמת נוכחות המועצה בפאנלים ובדיונים ציבוריים, בניית קהילה בפייסבוק ועוד: המלצות הנוגעות בליבת יישום רפורמה בעבודת המועצה ואף מנוסחות ברוח הרפורמה שהציעו חברים במועצה, אלא שהצעתם הרחיקה לכת ונכנסה לדיון בסוגיות של מינויי מועסק/ים (מנכ"ל) בשכר כדי שימלאו תפקידים אלה.
מעשית, רוב חברי המועצה הצביעו נגד מינוי מנכ”ל בשכר, או בדיוק כפי שמדווח בעין השביעית: “בסופה של הישיבה, כאמור, נדחתה ההצעה לגייס מנהל בשכר שיוביל שינוי עומק במועצה”
ואם לדייק: עשרים ושמונה מחברי המועצה התנגדו להצעה למול שמונה-עשר שתמכו בה.
האם זה יהיה מדויק לכנות הצבעה זו, שנערכה באורח דמוקרטי “חסימה של רפורמה”?
באותה ישיבת מועצה, התגלעו חיכוכים שהצביעו על מחלוקת קשה בין חברי המועצה.
מחלוקת שמסתירה יותר ממה שהיא מגלה: הדבר בא לביטוי בהתנגדות הנחרצת של חלק מחברי המועצה לקיים הצבעה על צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב למועצה ב”מחטף” כפי שכינו זאת.
האמנם, מה שעמד בראש מעייניהם של המתנגדים היה השמירה על הנוהל התקין (אותם חברים שבעבר, אגב, לא מחו נגד צירוף גורמים נוספים למועצה) או שמא החשש פן צירוף האגודה התל אביבית ישנה את מאזן הכוחות? שהרי, חילוקי הדעות בין חברי המועצה אכן יצרו אווירת מחנאות. בסופה של הישיבה, הוברר כי חששות אלה היו משוללי בסיס, שכן היחיד שהצביע בסוגיית מינוי מנכ”ל בשכר מטעם האגודה התל אביבית היה רותם אברוצקי ולהצבעתו לא היתה השפעה על מאזן הכוחות.
ואגב היחס לגופים הייצוגיים של עיתונאים: גם בנושא זה ניכרת הטיה של אתר העין השביעית, המתייחס אל ארגון העיתונאים בראשות חבר המועצה יאיר טרצ'יצקי כאל הגוף המשמעותי היחיד שמייצג עיתונאים. להזכירכם, אגודת העיתונאים בירושלים שגם נציגיה חברים במועצה, היתה היחידה שמילאה תפקיד במאבק נגד סגירת רשות השידור ונגד פיטורי עובדיה, תמכה במפוטרים והושיטה יד בעת משבר, כפי שמצופה מארגון עיתונאים.
ובבקשה, לא להיות מופתעים: הצעת הרפורמה ש”טורפדה” כביכול על ידי הנשיאה, היא במקור הצעה של טרצ’יצקי.
הצעה, שמנסה לשנות את מאזן הכוחות במועצת העיתונות ולנטרל גורמים שאינם חלק מאג’נדת המהפך. לכן, לא ייפלא שהמשך ישיבת המועצה התנהל בטונים צורמים ובשורת האשמות אישיות כנגד הנשיאה דורנר בנושא הקמת המכון הפרטי עליו הכריזה כמכון לאוריינות תקשורתית בציבור, כפי שניתן לקרוא במפורט בעין השביעית.
סופו של דבר, דיון לגיטימי וראוי בנושאי רפורמה, ובנושא תפקוד המועצה ותפקידיה בעידן הדיגיטלי והמשתנה של התקשורת, הפך למאבק יצרי שמסכן את עתיד המועצה ואת עצם קיומה. מועצה, שגם אם אין לה שיניים במסגרת החוק, היא עדיין ממלאת תפקיד בשמירת אתיקה עיתונאית ובהגנה של המקצוע ההולך ונשחק.
כוון החיצים כלפי הנשיאה דורנר שתרומתה בתפקידה (בהתנדבות) אינה מוטלת בספק, וכלפי המנכ”ל מוטי רוזנבלום הממלא את תפקידו נאמנה בהתנדבות מלאה, הוא החמצה גדולה שעלולה לגרום נזק שקשה לצפות את תוצאותיו
טחנות הרוח 