הון, שלטון ועמנואל רוזן

ביטויים חריפים של סיאוב כלכלי, פוליטי ותקשורתי בישראל חלחלו גם לעיתונות הזרה, שמתריעה בשבוע החולף נגד תופעות הון-שלטון-תקשורת אצלנו. בפייננשל טיימס מצביעים על שילוב זה כשילוב קטלני לכלכלת ישראל, ואנחנו נוסיף: גם לעתידה.. תופעת עמנואל רוזן בתחום העיתונות יכולה להיתפס כאחד המאפיינים של ניגודי עניינים שהפכו לחלק מהנורמה השלטת

עמנואל רוזן נמצא, איכשהו,  תמיד בכל מקום. יש לו רקורד מרשים של הישרדות ודילוג בין ערוצים שכולם היו בניו. גם עתה, כשהוא נמצא בעמדת הפרשן המדיני של ערוץ 10, הוא ממשיך להגיש את "תיק תקשורת", בה אף ראיין רק לפני שבועיים את הממונה עליו, מנכ"ל חדשות 10, אורי רוזן.

רביב דרוקר (צילום: ויקימדיה)
רביב דרוקר (צילום: ויקימדיה)

בתכנית תיק תקשורת, הוא דיבר השבוע עם עמיתו מערוץ 10, רביב דרוקר, על שקיפות בתקשורת. זה היה עשוי להיות מצחיק אלמלא היה כל כך עצוב. בעקבות כנס בהנחיית רביב דרוקר על חוסר השקיפות במדיה הישראלית, ניהלו השניים שיחה בנושא, בה תהה דרוקר: "כמה פעמים  התראיין פה עורך ידיעות אחרונות? פחות מיו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית". דרוקר אף הכה על חטא כשציין כי התקשורת הישראלית אימצה מדיניות "אין תגובה" שאינה מקובלת כאשר פונים בדרישת תגובה לתקשורת מכל גורם אחר בחברה הישראלית. מדיניות תקשורתית ייחודית, שהוא מסביר ב"חרדה קיומית" של העיתונאים וההסבר מפוקפק נוסף, לפיו "אף אחד לא דורש זאת מאיתנו".

עמנואל רוזן (צילום: ויקימדיה)
עמנואל רוזן (צילום: ויקימדיה)

השאלות האמיצות של דרוקר זכו להנהוני הסכמה של רוזן, גם כשתיאר, רטורית כמובן, כי התקשורת דורשת פריבילגיות "מכוח זה שאנו ממלאים שליחות" ובכל זאת, היא אינה חושפת את עצמה לעולם: "לעולם לא תשמע דיון של דירקטוריון חברת חדשות", הוא אומר, לדוגמה. בקיצור, דרוקר אמר שזה "מדכדך" כשקוראים עיתונים בעולם ורואים את רמת השקיפות שם ועמנואל התדכדך איתו בחזרה, בעיקר כשקיבל חיזוק בצורת מחמאה, לפיה מי שנשאר ב"עולם השקיפות" הוא רק אתה, עמנואל ו"העין השביעית" ובאמת, לא ניכנס כאן לרמת האובייקטיביות והשקיפות של מי מהשניים שדרוקר הזכיר.

השיח הזה, שמנוהל בידי רוזן, שאינו מוצא טעם לפגם בהנחיית תכנית המבקרת את התקשורת, בה בעת שהוא חלק אינטגרלי מאותה תקשורת (בטלוויזיה החינוכית "בודקים" אם יש ניגוד עניינים מזה כמה חודשים), היא בדיוק חלק מאותה מחלה של הון-שלטון-תקשורת שהעיתונות הישראלית הממוסדת כה מיטיבה להצניע, עד כדי כך שעיתון זר נאלץ לעשות את העבודה במקומה. וזה קורה במאמר מערכת שפורסם ביום חמישי האחרון, 21 ביוני , בעיתון החשוב financial times  תחת הכותרת "רפורמה בישראל'.

"בעלויות צולבות בעסקים נפוצות בעיקר במדינות מתפתחות. זוהי תופעה שיש לה השלכות הרסניות. לכן, שבירת האליגארכיות השולטות בכלכלת ישראל כל כך חשובה", כותב העיתון, המשבח בהמשך את ישראל על הדינמיות של תעשיית ההייטק שלה, אך מתריע נגד התופעה החמורה לפיה פחות מעשרים קונגלומרטים חולשים על מחצית מערך שוק המניות הישראלי . התוצאה, נכתב במאמר, היא מונופוליזם החונק את התחרות  ואף מניע מערכת  יחסים משחיתה, לה שותפים עסקים, פוליטיקאים, ביורוקראטים ומדיה.

המאמר מצביע על הסכנה העיקרית הטמונה בערבוב היוצרות של הון עם גורמים לא עסקיים ומזהיר מפני הכשלים שקשרים כאלה יוצרים בין ניהול זהיר של בנקים לבין לווים מקורבים מן הבנקים (אצלנו קוראים למה שהם עושים אחר כך: תספורת). את השעטנז של שליטת טייקונים וכלכלת שוק מכנה המאמר "שילוב קטלני לבריאותה הכלכלית של המדינה".

פורסם במגפון

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

תגובה אחת על ״הון, שלטון ועמנואל רוזן״

  1. ראי בקישור הבא, התבטאותו של עמנואל רוזן בנוגע לתקשורת ופרשת גלנט:
    http://www.mako.co.il/video-blogs-emanuel-rozen/Article-203c5483f699a21006.htm
    וגם – חפשי בגוגל התייחסותו למה שעושה התקשורת (פרשת הרפז): במקום סיקור – היא עושה "קמפיין".
    נראה לי שכמה נקודות זכות בכל זאת מגיעות לעמנואל רוזן, לא?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s