הפיטורים במעריב- זה רע לעיתונים (ורע ליהודים) גם

גל פיטורים נוסף במעריב יפגע, ככל הנראה בשלושים- חמישים מעובדי העיתון, בהם עיתונאים ותיקים. נראה שהעיתון, בבעלות אי.די.בי של נוחי דנקנר נמצא במדרון חלקלק ומחפש את מסלול ההישרדות שרע לעיתונות

הפסדים כספיים מצטברים, שהגיעו מראשית שנת 2011 ועד סוף הרבעון הראשון השנה לסך של  יותר ממאה ושלושים מיליון שקל, ירידה שיטתית בהכנסות והזדקקות בלתי פוסקת לגיוס כספים, כל אלה עומדים מאחורי ההודעה שקיבלו עובדי מעריב השבוע ובה הבשורה כי העיתון עומד בפני קיצוצים כואבים. הודעה זו הייתה הקדימון לזימונים לשימוע לפני פיטורים, בהם פיטורי עיתונאים ותיקים ומוכרים.

רק לפני ימים ספורים נודע על גיוס עוד סכום שנע בין 25 ל-30 מיליון שקל מדסק"ש שבשליטת דנקנר לטובת העיתון מעריב, שהיקף הלוואותיו לדסק"ש מגיע לכמאתיים ושמונים מיליון שקל. התופעה צריכה להדאיג ולו משום שדיסקונט השקעות העניקה שורת הלוואות לגופים העלולים לעשות שוב תספורת על גב הציבור.

המצב הכלכלי של מעריב צריך להטריד את כל מי שחרד לפלורליזם התקשורתי, שכן כל החלשה של גוף עיתונאי יש בה כדי לפגוע בעקרונות חופש הביטוי, בעיקר בקרב עיתונאים שחרב הפיטורים מתנפנפת מעל ראשיהם ללא הרף. מאידך, ההתנהלות של הנהלת מעריב בנושאי שכר מדאיגה, ולו משום שבה בעת שעיתונאים מפוטרים, נשכר לחברה מנכ"ל חדש , טל רז שהיה מנכ"ל כלל פיננסים, ששכרו השנתי יעמוד על שני מיליון ש"ח. כמו כן, יש עיתונאים ובהם העורך הראשי ניר חפץ ששכרם החודשי עומד על עשרות רבות של אלפי שקלים.

לטל רז יש מוניטין של מי ש'יודע לפטר ולקצץ' והנה אנו עדים כבר להשראתו במעריב. לא יהיה מופרך לחשוד שנשכר למטרה זו. מינויו אף נושא בחובו מסר ברור של בעלי העיתון, שלפיו, התוצאות הכלכליות הן חזות הכל ושניתן 'לעשות עיתון' גם כשיש פגיעה בתוכן. התופעה הזו, יש לומר, אינה המצאה של מעריב. לא רחוק היום שבו נשמע איך המו"לים האחרים תופסים טרמפ על הגב של מעריב ועולים על גל הפיטורים. העיתונות בימינו מתנהלת בדרך שבה די להעסיק כותבים זוטרים וחסרי כישורים בשכר מעליב, או אפילו בחינם, כדי להוציא עיתון.
מה זה אומר על העיתונות? תקראו עיתונים ותתרשמו.

פורסם במגפון

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

7 תגובות על ״הפיטורים במעריב- זה רע לעיתונים (ורע ליהודים) גם״

  1. אני אשאל שאלת תם שהיא באמת נטולת אג'נדה (ואם כבר יש לי אג'נדה, אז היא בעד העיתונות) : מה כבר אפשר לעשות ?

    הרי קריסת העיתונים היא תופעה כלל-עולמית ומונעת מתמורות בנגישות המידע (המקוון) ותמורות כלכליות הנובעות מהן.
    זו תופעה מאוד מצערת… אבל מה כבר כן אפשר לעשות כדי שלא יקרה ? לקנות עיתונים מתוך הכרח ?
    אפילו כשאני מקבל עיתון בחינם אני מתחרט, ולו-רק בגלל שהוא כבר לרוב פחות מעודכן מהגירסה המקוונת, ובעיניי סתם נמצא אצלי נייר מבוזבז (שאני תמיד טורח לשים בפח המחזור). במציאות כזו, כיצד אפשר "לתקן את העוול" ?

  2. קל לקונן על כך ש"התוצאות הכלכליות הן חזות הכל", אבל איך את היית פוטרת את הבעיות הכספיות של מעריב (או כל עיתון אחר)?

  3. לא. ארגמן ולהרצל. אין לי את תשובת מיליון הדולר. מצב העיתונות קשה ואפשר לחשוש שהיא גוססת.. אובייקטיבית, אני חושבת שהמצב הזה מזיק לעיתונות כי עיתונאים לא מעזים לעשות משהו שהוא בניגוד לציפיות המו"ל והמציאות שבה מפטרים עיתונאים כל שני וחמישי רק מחמירה את המהתנהלות של העיתונאים החרדים לפרנסתם. יכול להיות שאתם צודקים ופשוט, תם עידן העיתונות. בנוגע למשפט על התוצאות הכלכליות: ראשית, עדיין יש משכורות גבוהות במערכת שהיו יכולות כמה עיתונאים וכמו כן, עיתון לא היה אף פעם רק 'עסק כלכלי': צריך שיהיה בו גם קצת שאר רוח, קצת אידיאלים, אחרת, באמת, בשביל מה עיתונות?

  4. על עסק כושל להסגר. בזאת גם כלולל עיתון.
    צר לי על העובדים (יש הרבה שאינם עיתונאים) שילכו לחפש דרך אחרת.
    אני מקווה כי ימצאו את דרכם במהירות.
    לעיתונאים, לא רק של מעריב, יש כרגע משימה חשובה אחת בנושא מעריב והיא להביא לידיעת הציבור עד כמה הם, הציבור, יפגע באם העיתון יקרוס למרות כל ההלואות.
    יש לתת לציבור את האפשרות לברוח מהשקעות במספרה של מעריב.

  5. מעריב זוכה לביקורות קטלניות מצד עתונאים שכותבים באתרים שעוסקים בתקשורת. למקרא הדברים, היתה לי תחושה של שמחה לאידו של העתון. לא ראיתי שהעתונאים רואים שנפילתו של העתון תפגע בעמיתים למקצוע. זכורה לי רק התבטאות חיובית אחת – של נשיאת מועצת העתונות, דליה דורנר.
    אין לי הצעה לפתור את בעיותיו של מעריב. יש לי הצעה שעתונאים לא ישמחו כל כך לאידו של אמצעי תקשורת, כי עמיתיהם משלמים את המחיר האישי (וגם הכותבים בשמחה כזאת, עלולים לחוש זאת על בשרם).

  6. אינני בטוח שההתפתחות כל כך רעה. מבחינת תוכן חדשותי העיתונות מפגרת ואינה רלוונטית. בכל הנוגע לתוכן הפובליציסטי כל העיתונים ממשיכים לתת משקל מכריע לבעלי לטיפונדיות [אחוזות] תקשורתיות הקרויות בעלי טורים קבועים ולכותב הלא שייך או מקושר כמעט ואין סיכוי להתברג ולפרסם את דעותיו. תכנים אחרים מצויים בשפע ברשת-נשאלת השאלה לשם מה צריך בכלל עיתונות מודפסת? ברור שעם גוויעת העיתונות המודפסת יפוטרו רבים זה קורה בכל תחום בו חלה התפתחות טכנולוגית. לא חזרנו לחרוש עם סוס על מנת לאפשר שוב ל70% מהאוכלוסייה להתפרנס מחקלאות כאשר די ב3% לכל היותר.

  7. הבעיה הולכת ומחריפה וכבר נסגרו אצלנו עשרות עיתונים. כנראה שהפתרון יהיה מנוי בתשלום באינטרנט. נשלם עבור תוכן שמעניין אותנו. זה יגרום אולי לירידה בכמויות הנייר וצבע הדפוס וכל הכרוך בצד הפיזי של החומר, אבל עיתונאים ימשיכו לכתוב ולהתפרנס מהכתיבה. יש כבר את "מגפון" עתון העיתונאים, אמנם חינמי, אבל יפה ומענין ומכסה את כל התחומים, אולי זו סנונית ראשונה?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s