יש גבול לסולידריות: אורי בלאו

יותר מכל, מצביעה הנוכחות הסמלית של עיתונאים בהפגנה נגד העמדתו לדין של כתב הארץ אורי בלאו, על אי אכפתיות. והיא מעידה על עוד משהו: עיתונאים לא מוכנים לחצות את קו הגבול לכוון ירושלים. המון מלים מתלהמות נכתבו בימים האחרונים על החלטת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להעמיד לדין את בלאו, בעיקר מלים מלומדות נגד האקט שכונה 'סתימת פיות' ו'פגיעה חמורה בחופש העיתונות'. עד שהמחאה עמדה למבחן נוכחות בהפגנה

ההסעות המאורגנות מתל אביב, הפרסומים בפייסבוק, הצטרפות אגודות העיתונאים מתל אביב ומירושלים וההתגייסות של ארגון העיתונאים החדש, כל אלה הצליחו להביא עשרות בודדות של עיתונאים, בהם כאלה שהגיעו למשימת סיקור,  להפגנה מול לשכת וינשטיין.

בכרזות נכתב: ""קו אדום", "עיתונות חוקרת היא לא פשע", "עיתונאות חוקרת לא יכולה להיות עיתונאות חצר" ו"סכנה! חופש העיתונות".

וכדי להעמיד דברים על דיוקם, כדאי לציין כי אורי בלאו, השאהיד התורן של העיתונות והגיבור הלאומי מגן הדמוקרטיה, לא יועמד לדין בגלל אחזקת מסמכים סודיים או בגלל פרסום חלק מהם. הוא חתם על הסדר טעון שבו הבטיח להחזיר את כל המסמכים הגנובים שבידיו בתמורה לכך שהוא או מקורותיו לא ייפגעו. מתוך 1,800 מסמכים שהחזיק, הוא החזיר חמישים, אותם גם טרח לגבות בעותק נוסף ששמר אצלו. אחר כך, ברח ללונדון ונמנע לשוב עד שעיתון הארץ, שמימן את שהותו בחו"ל באותה תקופה הצליח לחלץ אותו מן המיצר.

ההפגנה היום באה בעקבות שורת פרסומים במגוון זירות, בהן בפייסבוק נגד המהלך של וינשטיין. כמו שנכתב באחת הכרזות, ראו כל הכותבים המלומדים במהלך של וינשטיין 'דגל אדום'.

אגודת העיתונאים בירושלים הוציאה גילוי דעת האומר כי החלטת היועמ"ש מחזירה את ישראל שנות דור לאחור ומעמידה בספק את הגדרתה כמדינה דמוקרטית אמיתית: "ההחלטה מצטרפת לשורת צעדי החקיקה שנועדו לפגוע במעמד העיתונות ובתפקידיה החיוניים לקיומו של כל משטר דמוקרטי. הפרסומים של אורי בלאו עברו צנזורה והעיתונאי מ"הארץ" עשה מה שכל עיתונאי
טוב צריך לעשות: לחשוף לעיני הציבור ולהביא לשיפוטו את מה שמנסים להסתיר מעיניו.
מאכזב שהיועץ מצטרף בהחלטתו המבישה לפוגעים בחופש הביטוי, במקום להיות זה שמגן עליו מפני הגורמים השלטוניים המבקשים להצר את צעדיו".
יו"ר האגודה דני זקן הצהיר כי האגודה תפעל לביטול ההחלטה ותסייע בכלים העומדים לרשותה להגן על בלאו, ועל העיתונות החופשית בישראל.

 

מארגון העיתונאים יצאה לשון  מחאה הקובעת כי החלטת היועמ"ש מסכנת את חופש העיתונות שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה: "במסגרת עבודת העיתונאי והיחסים המיוחדים שבין עיתונאי לבין מקורות הנמצאים בתפקידים רגישים, נחשף עיתונאי למידע רב שחלקו בעל היבטים ביטחוניים. כמי שפועלים לפי כללי האתיקה וחוקי המדינה, עיתונאים בכלי תקשורת ישראליים מפרסמים ידיעות בעלות גוון ביטחוני רק לאחר שהן מאושרות על ידי הצנזורה. כך פעל גם אורי בלאו. עוד דורשים כללי האתיקה, שכל פרסום, ובעיקר פרסומים רגישים הכוללים חשיפת מחדלים של גורמים שלטוניים ואחרים, יהיה מגובה במסמכים שיאפשרו לעיתונאי להוכיח את טענת "אמת דיברתי".

כל עיתונאי חוקר , נמסר מארגון העיתונאים, מחזיק ברשותו מסמכים שהודלפו ממקורות לא רשמיים. "אנו לא מכירים דרך אחרת לחשוף בפני הציבור מקרים של שחיתות שלטונית, עוולות ועבירות שמבצעיהן היו מעדיפים שימשיכו להתקיים באין מפריע".

הארגון ציין כי מדובר בסירוס של העיתונות מהיכולת הבסיסית לבקר ולסקר את מערכת הביטחון. לכן, נמסר מהארגון, מדובר בכתב אישום נגד כל עיתונאי ישראל.

השמירה על חופש העיתונות היא ערך עליון וחשוב. חשיפות עיתונאיות חשובות מאין כמותן לשמירה על ערכי הדמוקרטיה. אלא שחשיפות עיתונאיות על טייקונים שעושקים את הציבור, או על בעלי אמצעי תקשורת שעושים שימוש לא הולם בכוחם, הן נדירות.

השאלה היא אם יש גבולות לחופש העיתונות. אם נשיאת תעודת עיתונאי מכשירה כל פרסום, או שעיתונאי צריך לתת את הדין על פגיעה בערכי אתיקה, או פגיעה בבטחון המדינה או בבטחון חיילי צה"ל- כפי שנטען אודות המסמכים שהחזיק בידיו בלאו. איש, למעשה, לא התעמת עם השאלה העקרונית והחשובה באמת, אם היה במסמכים אלה כדי לסכן חיים של חיילי צה"ל, כפי שמנמק את החלטתו היועץ המשפטי.

מצד שני, ירו לעצמם העיתונאים ברגל כשהשלו את עצמם שחבריהם יטריחו את עצמם לבוא בהמוניהם, ועוד לאן. לירושלים. הצחקתם אותם.

פורסם במגפון

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

4 תגובות על ״יש גבול לסולידריות: אורי בלאו״

  1. אורה, לי נראה שכיום מי שלא עושה "רעש" גדול פשוט נמחק. מוטב להפריז מאשר להימחק.
    זה מה שנקרא, להקדים תרופה למכה.
    זה היה חייב לקרות משום שכדי שעיתונאות תמשיך להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה יש לנקוט מישנה זהירות שלא יבואו ויחוקקו חוק המגביל את חופש העיתונות וחופש הביטוי.

    אגב, עיתון הארץ היה בין החלוצים שהגיעו להסדר עם הצנזורה בימי קום המדינה וזכה ליחס מכובד ושיתוף פעולה איתה. זה דבר שאין לשכוח….

  2. נשיאת מועצת העיתונות, השופטת העליונה בדימוס דליה דורנר, אמרה שההחלטה להעמיד את בלאו לדין היא סתימת פיות ופגיעה בחופש העיתונות. היא גם הדגישה את האפקט המצנן של ההחלטה הזו של היועץ המשפטי. יש להניח שמתוקף תפקידה היא שקלה גם את ערכי האתיקה העיתונאית כשאמרה מה שאמרה. ובעניין סיכון חיילי צה"ל, אין סכנה גדולה יותר ממפקדות צבא שבהן מתרחשת התנהלות לא חוקית ביודעין (כך התנהלה לשכתו של האלוף יאיר נוה) המלווה בענישת המצביעים על כך (המדליפה, ועכשיו גם העיתונאי).

  3. הבעיה מתחילה כשלא אומרים אמת. עקרו המכריע של החומר הוחזק אצל בלאו שלא לצורך עיתונאי והוא הפר התחיבות להחזירו לאחר שהשימוש העיתונאי נעשה. העיתונאים העוסקים בנושאי צבא מצהירים בגלוי שיש להם המון מסמכים מסווגים-עבורי המשמעות היא פשוטה-מצב בטחון השדה רע מאד ואחת הדרכים לטפל בו [לא העיקרית] הוא העמדה לדין של כל העיתונאים המחזיקים חומר מסווג לאחר שתינתן להם אפשרות להחזירו בתוך פרק זמן-כמו עם ציוד צבאי אחר-כמובן ללא הותרת עותקים. אם לאחר מכן יתגלה שלא עמדו במילתם כמו אורי בלאו אחת דינם-לכלא ולשנים.הימצאות חומר מסווג ביותר אצל עיתונאים משמעו הפקרת סודות המדינה אצל גורמים שאינם אמונים כלל על שמירתו.נכון שאת הדליפה צריך לעצור קודם ויש להעניש מי שהתרשל בשמירת מידע מסווג וכל זאת אינו פוטר את מקבל המידע.
    טוב שהברנג'ה העיתונאית יוצאת למאבק ואני מקווה שבית המשפט יבין את היקף התופעה וחומרתה ויבהיר את כללי המשחק אחת ולתמיד ואת זה אי אפשר לעשות מבלי לשלוח את בלאו לכלא למספר שנים.

  4. תרצה, כמוך, אני מתנגדת לחוקים של סתימת פיות ואישית, אני מכירה תופעה כזו שבה שולטים דווקא המו"לים הגדולים ולא 'המדינה'. אגב, ככל שזכור לי, הארץ היה גם הראשון להפר את הוראות הצנזורה..
    נועם, אני מודעת לדברים של דורנר ולא תמיד רואה איתה עין בעין. זו תהיה היתממות להגיד שעיתונאים לא עושים כל הזמן שימוש בחומר סודי- וגם אני עשיתי זאת לא אחת. הבעייה עם בלאו מתחילה ומסתיימת לא בכך שהוא פרסם שצה"ל חיסל מחבלים (או מחבל) אלא בגניבת הדעת, בשקרים ובהונאה.
    משה, אני חושבת שעצם ההחלטה של וינשטיין להעמיד את בלאו לדין- יש בה אמירה. אני לא יודעת לפסוק דין לגבי כלא או לא, אבל חושב שנורמה של שקר לא תשתרש בעיתונות. אני לא מוצאת שום צידוק לגיבוי הנרחב שבלאו מקבל מקיר לקיר על החלטה שלו להחזיק מסמכים שהבטיח להחזיר ועל הבריחה שלו מהארץ: אם הוא היה באמת לוחם חופש כפי שמנסים להציג אותו, הוא היה צריך להתייצב באומץ מאחורי מה שעשה. במידה מסוימת ענת קם שנכנסה לכלא עשתה בשבילו את העבודה השחורה- וגם שילמה. בקיצור, הוא רחוק ממלהיות צדיק.
    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s