האם להכין שקית הקאה? מחר שוב ארץ נהדרת

השאלות הלעוסות על מהי סאטירה ומה ההבדל בינה לבין פארודיה, או סתם בידור, מתגמדות לנוכח ההומור הירוד (לרוב) של ארץ נהדרת. זה כבר לא משנה אם כותבי ובמאי התכנית רוצים להגיש לנו ביקורת פוליטית מחודדת, לבקר את הנורמות החברתיות והתרבותיות שלנו על ידי הצבת המראה מול פרצופנו, או סתם להצחיק אותנו. את כל הדברים האלה אפשר לעשות עם טקסטים שנונים וחריפים, ומה עושים כשאין כאלה? יורדים לביבים

אמנם נכון. מדי פעם מבליחה שם בדיחה טובה שמצליחה להעלות חיוך על השפתיים. החיקויים של כוכבות 'מעושרות' היו נפלאים. אלא ששחקני ליגת העל של התכנית נופלים בה לרוב קרבן למניפולצית תוכן הזויה ואף סרת טעם. השבוע, התעלו יוצרי התכנית על עצמם בירידה למצגת של גזענות צרופה, כפי שהוצגה בדמותו של נתן אשל ושל טמטום חושים, כפי שהשתקף בהצגת דמותו של משולם ריקליס שכל חטאו בכך שנשא לו אישה צעירה ממנו.

מחקרים על הבניית תורת הגזע בשירות האנטישמיות מתארים כיצד נבנתה הסטיגמה של היהודי, נדבך על נדבך וחדרה וחלחלה לשיח הציבורי עד שהפכה למוסכמה חברתית ואף מדעית שאין לערער עליה. כך, למשל, תואר היהודי המדדה על רגליו העקומות, היהודי בעל האף הארוך.

השבוע, הצליחו לייצר סטיגמה דומה ליהודי חובש הכיפה העובד בשירות ראש הממשלה בנימין נתניהו. האיש השמן והמרושל, שכיפתו הסרוגה מהופכת על ראשו, שמלקק את שפתיו ומתרפס כאחרון הכלבים בכל שיחה עם רעיית ראש הממשלה. נתן אשל, שנושא ההטרדה המינית שהודבק לו לא הוכח ולטענת מכרים לא היה ולא נברא, חטף מהתכנית את העונש הכבד ביותר. אם בעבר החרצופים הרסו את תדמיתו הציבורית של 'מיצי' דן מרידור, הרי התכנית הזו העלתה את חוסר הטעם לשיאים של פורנוגרפיה.

ומשולם ריקליס, יהודי חביב עשיר מאוד, שהעז להגיע לגיל מבוגר ולבקש ליהנות משארית חייו, הוצג כסמרטוט העומד בכל רגע לגווע, כשהשיא המה-זה-משעשע של השפלתו בא כשבת זוגו טלי מחליפה לו חיתול. איזה צחוק. ממש כמו בהצגה של כתה ג'. על מי בדיוק ביקשו יוצרי התכנית לרדת בקטע הזה? על העשירים? על הזקנים? על הנשים שמתחתנות בשביל הכסף? מי שצחק שיקום

פורסם לראשונה במגפון

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

4 תגובות על ״האם להכין שקית הקאה? מחר שוב ארץ נהדרת״

  1. אורה, את התבטאת ממש בחסד. לדעתי, התוכנית ירדה ממש לזנות. זו המילה. (ואני מתפלאת שאני משתמשת במילה הזאת).
    אם צריך לחזר אחר קהל היעד ולהגיע לרייטינג גבוה, לא חייבים לרדת לרמות נמוכות כל כך. נהפוך הוא, היה רצוי ללמד את הצופים בבית מהי סאטירה, ומהו הומור שנון ומבריק. כי בסופו של יום, הירידות הנבזיות הופכות למטבע עובר לסוחר בתוך החברה השסועה שלנו.

  2. כמה טוב לפעמים לא להסכים.
    באשר לנושא ההטרדה המינית שלא הוכחה. שלושה אנשים בוגרים שאם כבר לחשוד בהם בהטייה פוליטית או אישית הרי השתיקה וההתעלמות התאימה לחשד כזה יותר ראו ושמעו דברים פתחו פה וגרמו לכדור שלג להתגלגל. ייתכן בהחלט שעורכי דין חכמים ופקידי ממשלה בגלימה זו או אחרת יחליקו את מר אשל החוצה מהסבך המשפטי. הגינות מוסריות וסתם שכל ישר
    אומרות לאדם מהישוב שכשרות אולי תמצא כאן, אחרי מאמץ, אבל הסרחון כבר ברור.
    באשר לדימוי האנטישמי, האמירה הלא תקינה פוליטית כיום ! פעם זה היה חוקי למהדרין, המקובלת עלי שחלק מהציונות היה נסיון להחלץ מהפרוטוטייפ האנטישמי, כלומר הודו בקיומו השלילי אך אמיתי וחפצו בשינוי. הנה בלשכתו של יורש ההדר הזבונטינסיקאי, בוגר MIT שכבר היה בחזקתו כרטיס ירוק שחקן במופע הציוני האולטימטיבי – סיירת מטכ"ל מתחולל מחזה ביזנטיני האישה המניפוליטיבית בעזרת מין יהודי כזה שעם כל הכבוד כאילו יצא מקריקטורה אנטישמית מנהלים את העולם
    כאשר ברקע יותר מלחשושים על היהודי חובש הקיפה כאשמאי זקן. זה לא צריך להיות. בודאי שאין זה מתאים להדר הנ"ל שהיה כמאפיין מנגיד מול השמאל היחפני השלומפרי. זה מגעיל, זה דוחה זה ראוי לרפש הכי מרושף שהוטח בו. אירוניה, סקזם מהודר מתאימים יותר להצגה מסוג אחר על במה אחרת.

  3. ארץ נהדרת, למרות יומרותיה, אינה סאטירה ולא פארודיה – היא בסך הכל בורלסקה. וגם בורלסקה צריך לדעת לעשות.

  4. תרצה, אביבה- אין לי אלא להסכים אתכן. אין סאטירה, אין פארודיה, יש גועל נפש שמחלחל לחברה שלנו.
    רני, ברוך שובך (:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s