לא יכולה להתאפק: בלוגריות פוליטיות?

אסתי סגל מנסה לנתח למה אין, או יש, בלוגריות פוליטיות, ומיד נזכרתי בציטוט מ-ה-מם של הוגה הדעות הצרפתי (איך לא?) רולאן בארת, בדברים שכתב בעקבות תצלום קבוצתי שפורסם במגזין הנשים ELLE בשנת 1957. הדברים מופיעים בפרק 'רומנים וילדים', מתוך ספרו 'מיתולוגיות'.

בתצלום הנ"ל מופיעות שבעים נשים, כולן כותבות רומנים, וכולן… אמהות. אם תשאלו, 'מה שייך', בארת יצטרף אליכם. האם היו מראיינים סופרים גברים ומצרפים לרשימת המצאי שלהם, כפי שעשו לכותבות 'רומן אחד, שני ילדים', או 'שני רומנים, ילד אחד'??

בלשונו הבוטה והמקסימה אומר בארת כי יעוד הנשים בעולם "להביא ילדים לגברים" ולפיכך, נקראות הנשים הכותבות לסדר: "פצו על הרומנים שלכן בילדים. חזרו מהר אל מעמדכן.. רומן אחד, ילד אחד, קצת פמיניזם, קצת זוגיות. בואו ונכבול את הרפתקת האמנות אל יתדותיו היציבים של הבית".

אז אם באמנות הכתיבה עסקינן, נראה לי שהדברים בהחלט נדבקים גם לכתיבת פרשנות פוליטית, לא? את יכולה, חביבתי, לכתוב פרשנות פוליטית עד מחר, אבל אל תשכחי שאת בסך הכל אשה. נקודה.

אבל, כשרואים מיהם הפוליטיקאים שלנו, למי בכלל מתחשק להתבוסס במי האפסיים שלהם? בואו נשאיר את התענוג הזה לגברים שהזן שלהם מוצא בדרך כלל גם הנאה צרופה מצפייה ממושכת בכדור מתנועע על דשא ירוק, שעה שכמה מבני מינם בועטים בו בלהט.

ואתן, בנות? לכן מציע בארת: "היו איפוא אמיצות, חופשיות. שחקו את תפקיד הגבר, כתבו כמוהו, אבל אל תתרחקו ממנו. חיו תחת מבטו"

ועוד משהו קטן: כשמדברים על 'פרשנים פוליטיים', או 'בלוגריות פוליטיות', תמיד נתפש הדבר, אוטומטית, כמי שחייב להיות בעל דעות המייצגות צד אחד מסויים של המפה הפוליטית, ולא היא. אלא שאם הנשים הן 'אחר', הרי נשים בעלות תפישת עולם לא שמאלית הן ה'אחר של האחר'.

התרגום ל'מיתולוגיות': עידון בסוק. הוצאת בבל. 1998.

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

10 תגובות על ״לא יכולה להתאפק: בלוגריות פוליטיות?״

  1. אני חושבת שנהוג להתייחס במקומותינו למילה פוליטיקה במובנה הצר והפשטני ולא להבין שתרבות זה הדבר עם האמירה הכי פוליטית שיש (סתם דוגמא)

    וכשנשים כותבות לא שמנה על מה במקום לקרוא מה באמת הן אומרות מתייחסים לזה כאל "כתיבה נשית". וזו כמובן מייד קביעה פוליטית.

  2. יש בלוגריות פוליטיות.
    ובכלל, מדוע הפמיניסטיות כל כך רגישות לנושא? היכן הבטחון העצמי?
    (לא קראתי את הפוסט של אסתי סגל….)
    הערה אישית: רונאלד בארת' הוא עילוי וחבל לבזבז אותו על תופעת הבלוגים הפוליטיים.

  3. אורה זה די משעשע, כל הפוסט הזה :). יש סיפור יפה שנגמר בביטוי "אין חיה כזו", עומד האכר מול הג'ירפה ואומר "אין חיה כזו".

    וברצינות, הבעיה מתחילה מכך שאין בלוגרים בכלל, מי שהשתלט בכוח על הרשת היא העיתונות הממוסדת. היום מי שקורא לעצמו "בלוגר מפורסם" זה או עיתונאי שמחזיק בלוג, או עושה דברו של העיתונאי/גוף התקשורת הממוסד. כמובן שבנישה הפצפונת שנותרה לבלוגרים שאינם מסונפים וגם לא רוצים להקריא מהפרטיטורה שלינקקת אליה, כמובן שנשים יהיו בסוף. נתחיל בשאלה אם בכנס בלוגרים ראוי להזמין עיתונאי ועורך במשרה מלאה בהארץ, או לקרוא ליוסי גורביץ בלוגר. האיש עיתונאי, וזה בסדר, אבל לא נהוג בשום מקום אחר בעולם לקרוא לעיתונאי במדיה המרכזית "בלוגר". ונמשיך בשוקי גלילי והאמורי וכולי, אנשים שכוחם נשאב מהמדיה המרכזית, והם גם יכולים לדחוף את בנות זוגם כ"בלוגריות", או סרנה ורעייתו וכולי.

    זה בעל מקצוע שפועל גם באמצעות הרשת. אין לבלבל עם בלוגר עצמאי. לנדו הוא גם לא בלוגר. יש הרבה מאד פרופסורים בכל העולם שמחזיקים בלוגים מאד מוצלחים ורבי תנועה, הם לא קוראים לעצמם "בלוגרים", גם אם נושא הבלוג אינו תמיד נשוא המחקר האקדמי שלהם. מדובר על גילוי נאות, שלא מתקיים. אבל בוא נאמר כך, אם מפאי החליטו שהיום הוא לילה, כך יהיה, גם אחרי שאין מפאי :*).

  4. תראי יקירתי, הכי טוב לכתוב על מדע: אף אחד לא ממש מבין במדע, אף אחד לא ממש מתעניין (כי זה לא סקס, זה לא ההוא שכב עם ההוא וההוא בגד עם ההוא), זה רק האלקטרון הכניס לפרוטון, ופצצת הפלוטוניום התפוצצה אצל אחמדניג'ד ולא אצלנו (בעזרת השם טפו טפו), כי הוא גם לא מבין ממש בפיסיקה גרעינית.
    הבעיה כאן ברשימות זה שאחד לא סובל את השני. אבל זה גם מאפיין את האקדמיה: את יושבת בסמינר באונבירסיטה העברית ואחד שונא את השני, אבל כולם מחייכים אחד לשני. זה כמו בריטניה, יש נימוס של פרופסורים ומתחת לנימוס יש כללים כאלה, שזה במחנה של זה וההוא במחנה של ההוא ולכן ההוא לא מגיב להוא וההוא כן מגיב להוא, אבל כולם מנומסים לכולם ובסמינר כולם מחייכים לכולם. זה משעשע אותי נורא ופעם חבר טוב שלי מהאקדמיה שלח לי שיר אנגלי על זה שכל אחד שונא אחד את השני… אבל ככה זה בדיוק ברשימות. אז אני מגיבה בהתאם לכללי הסמינר באונבירסיטה כי אני במקור מהאקדמיה דה לשמט'ה.
    ולגבי פוליטיקה. אני לא מצביעה לאף מפלגה בארץ ואני מגדירה את עצמי ליבראלית בדעות הפוליטיות. אני נוטה לפשרות בתחום הפוליטי כי אני חושבת שאדמות ורכוש זה שטויות. יש דברים יותר חשובים מזה מן הסתם. וזה כנראה ליבראלי לא? או אולי זה סתם מישהי שלא אוהבת חקלאות בגלל סיוטים מבית ספר…. ולכן אני מעדיפה לכתוב על מדע ועל פיסיקה.

  5. איריס,
    למה עידן אינו בלוגר? ולמה יוסי גורביץ' אינו בלוגר?
    מה זה קשור לעובדה שזה מרוויח את לחמו מהאוניברסיטה והשני מהעיתונות?
    ובכלל, בואי נדבר על מה היא ההגדרה של בלוגר בעינייך.
    זה מעניין. בואי נפתח את הנושא הזה לדיון רחב יותר על מהות הבלוגיאדה, מה הגבולות שלה ומי הוא בלוגר "אמיתי" בניגוד למי שלא.

  6. מה את כל כך מתלהבת מעידן לנדאו?
    בגלל שהוא שמאלי? הוא שמאלי אבל הוא חסר מוסר.
    את מי זה מעניין אם הוא בלוגר או לא בלוגר.
    מה שמעניין זה למה הוא לועג לאנשים בבלוג שלו? והוא לא מבין שאם זה פוגע במישהו אז צריך להתחשב במישהו הזה. הוא לא מסוגל להבין דברים בסיסיים כאלה.
    אבל אין מה לעשות אי אפשר להפוך בן אדם חסר מוסר לבן אדם מוסרי.

  7. דעתי האישית והבלתי מבוססת על שום מחקר או ידע נרכש, היא שפוליטיקה היא פשוט מקצוע מלוכלך, קשה, דורש מרפקים והרבה חשיפה אישית. נשים מבינות היטב את המחיר האישי המתבקש ועושות חשבון פשוט ומשאירות אותו לגברים.

    זוהי כמובן טעות בחשבון, שהרי הפוליטיקה משפיעה על הכל והנשים מפסידות באופן ישיר ומיידי מאי נוכחותן בפוליטיקה. אגב, אין הבדל בעיני, בין בלוגרית או עיתונאית פוליטית לבין פוליטיקאית.

  8. אסתי, הכל הוא פוליטי, זה נכון, ונכון במיוחד כשקוראים את הפוסטים שבהםמשחיליפ הכותבים, כך או אחרת, גם את עמדותיהם הפוליטיות נטו- ולכן, השאלה שלך מייתרת את עצמה: יש בלוגריות פוליטיות. נקודה. ובאשר לשאלה מיהו בלוגר- באמת שווה לפתוח אותה לדיון. הדברים שאיריס מציינת, לפיהם עיתונאי או איש אקדמיה אינם בלוגרים, מחדדת בהחלט את השאלה אם אנשים שהבלוג משרת את עיסוקם המרכזי, או להיפך, הם בלוגרים. לדעתי, כל מי שבוחר לכנות את עצמו בלוגר, הוא בלוגר (שהרי אין 'אגודת הבלוגרים' או מסגרת אקדמית או אחרת שמכשירה לכתיבת בלוג. איש הישר בעיניו יעשה.
    ואיריס, עוד תודה (:
    תרצה, חבל לבזבז את רולאן בארת? אבל דברים שהוא כתב עוד ב-57' כל כך אקטואליים גם היום..
    גלי, מהזווית האקדמית שלך, נראה לי שאנחנו שוב עדים להדרת נשים- ממש כמו בבלוגיאדה, לא כך?
    וגיל, אתה צודק- (אי) מעורבות נשים אצלנו בפוליטיקה בכלל היא, בסופו של חשבון מקח טעות לדעתי.

  9. כבלוגרית די בודדה שנמצאת בסכנת הכחדה עקב השתייכותה ל'אחר של האחר', כדאי שתדעי שאת זכאית לתמיכה נפשית שבועית מכל רבבות (גג תריסר) הבלוגרים שמשתייכים ל'צד האחר' של המפה הפוליטית – ובחינם.

    תמשיכי תכתבי כדי שישמעו אותך. רוב האנשים מזהים ישר מי כותב מטעם X…- ומי כותב את אשר על ליבו. לפחות נשים מזהות… אני מקווה.

  10. ל'שחרור יונים'- לך ולתריסר )הגזמת!) תודה על העידוד. כנראה שאמשיך לכתוב כי זה כל מה שאני יכולה לעשות..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s