אסא כשר שוחט פרות קדושות (התקשורת)

פרופסור אסא כשר אומר שהתקשורת מושחתת ובלתי מרוסנת, הוא מבקר את נשיאת מועצת העיתונות השופטת דליה דורנר על התנהלותה שמגנה, לדבריו, על התקשורת, ולא על האזרחים, ותוקף את התקשורת על סיקורה הלא פרופורציונלי, לטעמו, בפרשת אילנה דיין וסרן ר'. הוא עומד על כוחה של התקשורת 'לרומם סלב'ס שהם אפסים ריקים' .

"לממשלה יש גורמי ריסון רבים מאוד, מהפרלמנט, מבית-המשפט, מאזרחים. איזו השגחה יש לנו על גופי התקשורת? איזה חוק בדיוק? חוק לשון הרע? שמפרסמים קודם ספר מלא לשון הרע ואחר-כך מסתובבים 15 שנה בבתי-המשפט בלי לדעת מה ייצא מזה בסוף? איזה חוק? מועצת העיתונות? שמה היא אוכפת בדיוק? על מי היא אוכפת, איך ועל מה? תסתכלו באתר האינטרנט של המועצה הזאת ותראו את פסקי הדין שלה. תסתכלו באיזו קלות גופי תקשורת יוצאים זכאים מפניו".

כשר תקף גם את העיתונות הכלכלית שלא נוקטת, לדבריו, גיליוי נאות ואף מאפשרת לגורמים אנונימיים לפרסם דברים העלולים להשפיע על שוק המניות.

ואת כל הדברים האלה הוא אומר באריאל.

התשובה הניצחת של דליה דורנר: התנגדות לסתימת פיות.

ב'העין השיביעית' הביאו את הדברים כפי שפורסמו בבטאון 'אריאלה', על ידי הכתבת ורד זרצקי.

הכותרת של 'אריאלה': "צריך לצמצם את חופש הביטוי".

הכותרת של 'העין השביעית':"אסא כשר נגד ויקיפדיה'.

הביקורת שמשמיע כשר נגד התקשורת היתה צריכה לזעזע מישהו, בעיקר כי היא כל כך 'פוגעת'. בול. אבל חוץ מהציטוט ב'עין השביעית' שמתהדר, תמיד, ב'איזון' שלא קיים בו, ובעיתון של אריאל, לא מצאתי ביטוי למטח הביקורת של כשר.

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

11 תגובות על ״אסא כשר שוחט פרות קדושות (התקשורת)״

  1. על העיתונות והתקשורת
    אין להיכן לצעוק אז אצעק כאן ואיני מאמין שזה יעזור. אני סתם קורא, גימלאי, בלי קשרים בלי חברויות, סתם ישראלי זקן.

    הבוקר ב"הארץ" כותרת קידוש לבנה: ב 2006 אמר הרצוג לשגריר ארה"ב: "הרוסים מעדיפים מנהיגים אשכנזיים". בשת 2004 אמר הרצוג להנ"ל כי שמעון פרס כבר לא אותו דבר".

    בגדול ועקרוני, כלומר "הארץ" הקדוש מחזיק תיקים על פוליטיקאים ישראליים ויפרסם זאת לפי ראות עיניו. במה זה שונה מסחיטה באיומים בידי כל סחטן פושע מצוי? נניח כך סתם, עיתונאי מ"הארץ" מצלצל עכשיו לפוליטיקאי ומשוחח אתו על הרצוג ואח"כ כך כבדרך אגב מזכיר קרוב שלו שמחפש עבודה או איזה חוק בכנסת שנוגע ישירות לכיס של שוקן? או לכיס של העיתונאי. למה לא מפרסמים את הכל ביחד? למה ממתינים? מי בדיוק קובע מה יפורסם? איך ומתי? מי בודק את התרגומים מאנגלית לעברית היכן שכל ניואנס קובע.
    בכלל כיצד זה קשור במועמדותו של הרצוג להנהיג את מפלגת העבודה?
    מה הקשר בין זה למאמר ב "הארץ" שפסל את הרצוג כמנהיג? לא קשור? בכלל לא? למה שאני אתן אמון במי שנוהג כך ומפרסם דברים שוליים בכאלו כותרות.
    מה עוד יש בתיקים של "הארץ"? הנה דוגמה: בניגוד לנוהג החמור של ממשלת ארה"ב לא להגיב לאסאנג יש הודעה של דנין, הפקיד האמריקאי ששוחח עם הרצוג, שלא נאמרו דברים כפי שנדפסו כבר ב"הארץ" על הרצוג. מה בדיוק עשה ה"הארץ" לבדיקת העובדות לפני פרסומן?

    הלאה: בשתי האמירות יש אמת מסויימת. גם על הרוסים וגם במידה מסויימת על פרס. האם אסור לפוליטיקאי ישראלי לומר את האמת לפי ידיעתו לפקיד אמריקאי? ואת מי זה מעניין מה נאמר לפני חמש או שבע שנים? למה זו כותרת ראשית כאשר ישראל באמת ניצבת לפני בעיות מדיניות וצבעיות חמורות וכל המזרח התיכון מתהפך?

    יש עוד המון שאלות שצריכות להשאל בקול רם וברור. זה מסריח סרחון גדול עצום ורב. ומי יעיז לפתוח פה ולבקר את ,הארץ" ?

  2. אסא כשר הוא נכס להגיון הפשוט. הבעיה שהתקשורת הממומסדת לא תיתן את הבמה הראשית למי שצועק שהיא ערומה. נראה לי שנשארנו לבד בחושך, גם אצלי הדלקתי נר.

  3. משמח לשמוע שאין שומע לאסא כשר. סוף סוף הגיע פילוסוף החצר של הצבא והשלטון (כל שלטון בישראל, כבר שנים רבות) למקומו הנכון. במשך שנים הוא הגן בחירוף נפש ובאופן אוטומטי על כל עוולה שעשה הצבא, והוא אף ניפק לצבא קוד לא מוסרי שמכשיר הרג אזרחים.
    זה לקח זמן, אבל בסוף הבין הציבור (וגם העיתונות) שהאיש אינו שונה מרוני דניאל או כל אומר אמן אחרי השלטון והצבא. וכל ההבדל הוא בשפה הפילוסופית המצוחצחת, שגם היא דהתה הרבה כשדהתה הרוח הביקורתית.
    כשר יכול להאשים רק את עצמו. מי שמדברר את הצבא ומגייס את כישוריו להיות כלי של השלטון אינו יכול לצפות שדבריו יכו הדים. את מי זה מעניין מה אסא כשר אומר היום?

  4. רני, הדוגמא שהבאת מהכותרת הראשית בנוגע לדבריו של בוז'י הרצוג אופיינית לעיתונות בכלל: נמצאה אמירה פרובוקטיבית שמדליקה אש, ואני לא מכירה אף עיתון שהיה מוותר עליה או היה מצניע אותה- וזו דוגמא להתנהלות של התקשורת בכלל.
    קראתי את מה שנעמה כרמי כתבה- והיא מאמינה שגוף יכול לבקר את עצמו. זה מזכיר לי במקצת את ההחלטה של חברי הכנסת מהשבוע שעבר, להחליט על תנאי העסקתם. רובי ריבלין אמר שזו החלטה מחפירה ואני מסכימה איתו. אני מאמינה שיש יסוד כן ואמיתי ברצון של העיתונות לאמץ כללי אתיקה אלא שניסיון העבר הוכיח שעיתונים, כשלא היה נוח להם, פשוט פרשו מהפיקוח של מועצת העיתונות.
    נועם, אני ממש לא מדברת לגופו של איש, אלא לגופו של עניין: אני חושבת שכשר אמר הרבה דברים נכונים על התנהלות התקשורת כיום: הגישה הצהובה, קידוש הסלב'ס ודחיקת האזרח הקטן הן באמת בעיות שעולות מהתנהלות העיתונות. אני לא גרופי של אסא כשר (ממש לא), אבל נראה לי שהוא העלה בעיות אמיתיות.

  5. נועם לסטר, ולאזרח.
    בוא נשכח שהיה זה אסא כשר שכתב/אמר את הדברים .
    בוא נתייחס רק לתכנים.
    והתכנים ממש נכונים.
    אם יש סמפטיה, או אין סמפטיה למעשין/דבריו של אסא כשר.יש
    להתייחס לגופו של נושא ולא לגופו של האדם.הטיב לבטא זאת
    מבקר המדינה הנוכחי כנגד אולמרט.

  6. אורה, לא כתבתי בשום מקום שגוף יכול לבקר את עצמו. אני דווקא ממש לא חסידה של זה.. הסדרה עצמית היא משהו שונה. הטענה שלי היא שיש ערך מוסף באתיקה לעומת החוק. מובן שכל גוף קודם כל כפוף לחוק. אבל החוק לא מסדיר הכול ורצוי שלא יסדיר הכול. בתחום התקשורת כדאי במיוחד שהוא לא יסדיר. אבל אם התקשורת לא תעשה זאת בעצמה, אז כן – יבואו הפוליטיקאים ותבוא החקיקה.

  7. לנעמה, אורה ומשה גולדבלט.
    קראתי בעיון הדיון בנושא זה בשני הבלוגים.
    זה מזכיר לי דיון בפאנל שהיה בכנס העתונאים באילת לפני כ-10 חודשים, בנושא של "ביקורת פנימית/עצמית בתקשורת,".
    היו שם כ-10 דוברים מכובדים מאוד שזרקו סיסמאות. כול אחד משך לכיוון אחר ולא הבינו שהאמת היא פשוטה.
    יש מספר מושגים הכרוכים זה בזה (כמו מצה ומרור) והם:
    ביקורת פנימית , אתיקה וטוהר המידות, כללי התנהגות
    ספיציפיים לכול מקצוע, ומעל לכול "התרבות הארגונית" של
    הארגון/העמותה/המשרד וכו'.
    במדינת ישראל יש חוק- הביקורת הפנימית תשנ"ב- 1992.
    הוא חל על רוב הגופים במדינה, ויש ארגונים שאימצו החוק
    אף על פי שלא היו מחוייבים,
    החוק מחייב גם התעסקות בהיבטים אתיים של הארגון. זה לא קל
    אבל אפשרי.(למשל, טנה שפניץ הגדירה בכתובים כול הנושא של ניגוד עניינים).העומדים בראש הארגון מכתיבים את התרבות הארגונית
    ואת האתיקה בארגון. המבקר הפנימי יכול לסייע רבות,תלוי
    בחוט השדרה של המבקר ותלוי בתלות או באי-תלות שלו
    בתוך הארגון.
    הסדרה עצמית היא עדיפה,אך ניתנת לעקיפה.
    הסדרה חיצונית,פחות רצויה, אך לא תמיד ניתנת לאכיפה.
    דוגמאות -1) מבקר משרד הבריאות, אריה פז,מבקר ללא חשש,
    כול מה שזז. רופאים יושבים בכלא בזכותו,
    רופאים אחרים נשפטו בהליכים משמעתיים ולאחרונה
    התפוצצה פרשת הנהלת קופ"ח מאוחדת,(הוא היה חלק
    חשוב בתחילת הדרך של פרשה זו.)
    2) "חפציבה" חויבה בהסדרה חיצונית של ביקורת פנימית.
    בפועל היו שם 40 שעות בלבד של ביקורת פנימית בשנה.
    דהיינו- 45 דקות בשבוע.הרשות לניירות ערך אישרה זאת.
    זה עצוב בעיקר לקוני הדירות.
    יש לי מאות דוגמאות,ואני יכול לקשור זאת להתנהגות האתית,
    לתרבות הארגונית, לחושפי שחיתויות אבל נגמר לי הסוס.

    ושוב ,לבחון דברי אסא כשר ולא אם "אסא" כשר.

    ,

  8. נעמה, מאחר ולמעשה, אין ביקורת עצמית אפקטיבית של גופים תקשורתיים (ראי לדוגמא ההתעמרות במבקרת רשות השידור), הרי הגוף היחיד הפעיל כיום הוא זה האמור להסדיר, כדברייך את פעילות התקשורת, אלא שגם גוף זה הוא חסר שיניים, מה עוד שהוא מתמסר בקלות לאינטרסים של גופי התקשורת, שאינם הולכים תמיד בד בבד עם טובת האזרח. אני מסכימה איתך לגמרי שחקיקה היא פתרון דחוק ולא 'פוטוגני' ומעדיפה, כמוך, שלא יהיה צורך בחקיקה. אלא שתמונת המצב הנוכחית מייאשת, ובעניין זה דבריו של אסא כשר מקובלים עלי.

  9. לדעתי התחרות הפראית בין העיתונים + אידיאולוגיות שונות ומשונות ימנעו כל ביקורת יעילה. לזה יש לצרף הדרדרות כלכלית של כל מערכת העברת המידע על נייר מודפס. בסוף היום מה בדיוק מחבר עיתונאי ב"יתד נאמן" או "המודיע" לעיתונאי ב"הארץ" אם לא הרצון להתפרנס, התאווה להיקרא על ידי קוראי העיתון והערכה מצד החברים למקצוע. הוה אומר הספקת סנסציות. באשר לעיתונות ומקום האזרח הקטן בקלפטוקראטיה העולמית והישראלית, ראה דברי מפגינים במצרים על ה"שבת הכבוד". נסה לקבל זכויותיך מהביטוח הלאומי או להשיג דבר מה ליוצא שואה מוכה אלצהיימר אך חסר כל תעודה בעניין ותבין מה זה השבת כבוד. לא נראה לי שהעיתונות באמת עושה דבר בשמירת מעמד הביניים או צדק חלוקתי ולא נראה לי שתעשה יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s