בטאון האו"ם מרחוב שוקן

תראו כמה קל להנפיק כתב אישום חמור נגד ישראל, אפילו אחרי שמשפחה ישראלית נטבחה בידי הפלסטינים. אתר 'הארץ', נכון לרגע כתיבת שורות אלה, שם בכותרתו הראשית- לא את הידיעה על הרצח של תינוקות, לא את הידיעה על הצונאמי. לא. הידיעה הראשית באתר היא "בתגובה לפיגוע: אושרה בניית חמש מאות יחידות דיור בהתנחלויות". זו הכותרת הראשית של העיתון הכנעני, הפוסט ציוני, הנאבק בכל כוחו למחוק את הלגיטימציה של קיום מדינת ישראל.

כשם שהכנענים התכחשו לאחיהם ניצולי השואה, כך מתכחש עיתון הארץ לאחיו, מתיישבי יהודה ושומרון ובפרסומיו עושה כל מאמץ לתקוע עוד מסמר בקיום ישראל. אז הנה לכם כותרת ראשית היום. שלוש שעות לפני חמש ההלוויות: הזמנה של הצבעת גינוי באו"ם. נגד מי? הצחקתם אותם. נגד ישראל, כמובן.

והנה תוספת: זה כבר קורה. הניו יורק טיימס משעתק את הכותרת ב'הארץ' כולל אמירה לפיה הפיגוע נעשה על ידי פלסטינים "לטענת המתנחלים', ולמען האיזון מביא את המחאה של אבו מאזן ושות' נגד הפשע הישראלי.  ב'ליברסיון' הצרפתי מסתפקים בכתורת לפיה 'חמישה מתנחלים מתו'. פשוט מתו. טוב, גם הכותרת ב'הארץ' אומרת 'נהרגו'. לא נרצחו. לא נטבחו. ב'לה מונד' לא מצאתי זכר לידיעה על מה שקרה.

ברור שהצונאמי ביפן תופס את הכותרות הראשיות בעולם, אבל לשון ההתעלמות, השיח הסלחני, והשיח המאשים כלפי ישראל, לא צומחים מהאוויר.

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

20 תגובות על ״בטאון האו"ם מרחוב שוקן״

  1. יהודים נטבחים, יפנים טובעים, ואת כותבת על מה?
    על האתר של 'הארץ'.
    בושה.

  2. הנה עוד משהו שעלול להרגיז אותך. הארץ שם עכשו את הכותרת הבאה:
    ישי: צריך אלף יחידות דיור לכל נרצח.

  3. למרות שאני לא ממעריצי עיתון הארץ, אני חושבת שהוא מצטיין בדיווח לא אמוציונאלי אלא מעשי וענייני. הכותרות סוחטות הלב של העיתונים האחרים אין להן ערך חדשותי אלא רק משמשות בערה למדורת הכאב של כולנו. אני לא בטוחה שזה תפקידו של עיתון. הכותרת שהארץ בחר מדווחת נטו על אקט מדיני פוליטי, על מעשה שיש לו השפעה רחבה יותר מרצח ושוב, בלי להמעיט ולו במיליגרם מכמה שמעשה כאב מבעית וכואב. נדמה לי שזו מקצועיות עיתונאית ראויה להערכה יותר מהמניפולציות הרגשיות שמאפיינות 99% מכלי התקשורת האחרים כאן.

  4. אני עם דפנה. מקצועיות, יובש בדיווח ושיבוץ הידיעה בקונטקסט רחב יותר מעידים על עיתונאות טובה. לא להפך.
    .
    אבל לפני כל זה, הפוסט הקצר שלך מלא בכל כך הרבה שנאה ל"הארץ" עד שקשה להתייחס ברצינות לטענותייך. אני מצטט את הפנינים שלך:
    "העיתון הכנעני, הפוסט ציוני, הנאבק בכל כוחו למחוק את הליגטימציה של קיום מדינת ישראל".
    "כשם שהכנענים התכחשו לאחיהם ניצולי השואה, כך מתכחש עיתון הארץ לאחיו, מתיישבי יהודה ושומרון ובפרסומיו עושה כל מאמץ לתקוע עוד מסמר בקיום ישראל".

  5. לדפנה ולנועם. אני בעד איפוק. את צודקת דפנה. אין מקום להתלהם. מצד שני: קרה אסון נורא והוא לא השתקף אלי מהדפים של העיתון שנועם טוען שאני 'שונאת'. יש פה שיקולי עריכה- זה בוודאי נכון, ואני שואלת את עצמי אם רק מקצועיות עומדת מאחוריהם. לי נראה שמדובר באג'נדה של העיתון- ולא היה איכפת לי, אילמליא היה עיתון הארץ כלי התקשורת המצוטט בהרחבה בעיתונות העולמית. אז מה שקורה זה ש'העולם' שומע על מה שקורה בישראל מבעד למשקפים העגולים של העורך ב'הארץ'. לכן, לדעתי, הזוועה לא מתוארת היום בעיתונות העולמית. לכן ישראל תחטוף בקרוב גינוי על תכנון הבנייה: כך אני קוראת את הדברים. ונעם, לא מדובר בשנאה. אני מוצאת הרבה פעמים דברים טובים ב'הארץ' (אף כי הטוב מתמעט והולך בכל העיתונות הכתובה), אלא שמהתרשמותי העיתון הולך להקצנה. בין היתר עשיתי עבודה אקדמית על סיקור פרשת ענת קם ויש לה מסקנות. בקרוב אעלה על כך פוסט.

  6. כנעני ?
    תשתי משהו קר…להרגעה.

    כנעניות מזוהה בדרך כלל עם משהו פראי, לא מהוקצע, לא מלומד ומחונך, יוצא מן הטבע…שוקן הוא הכל חוץ מכנעני.

    היה לי כלב כנעני מדהים, אבל השתולל קצת יותר מידי.

  7. אני אישית מתחיל להכין חרם על כול דבר ששייך לעיתון הנ"ל
    ולכול מעמידי הפנים(גם כאן ברשימות) שעם השנים נהפכים לבדיחה עצובה
    כואב וצר לי על אנשים "המתעקשים" ונאחזים בכול כוחם באג'נדה תמהונית הנקראת "שמאל"????
    תרפו די, זה לא עובד אתם מגוחכים

  8. איריס: 'כנענים' במובן הזרם של אוריאל שלח ויונתן רטוש בשנות הארבעים, אליהם חברו עמוס קינן, בנימין תמוז ואחרים. רטוש שכינה את ניצולי השואה "ערב רב של פליטים ועולי רגל". רטוש שתיאר את היהדות כמחלה ממארת המתפשטת בעולם, כמו בסרטי התעמולה הנאציים: "האויב הזה בקרבנו הוא יושב". הם שדיברו על 'שיניה הרקובות של היהדות' וכינו אותה 'תולעת' ו'צרעת' ו'חטוטרת הקלון'. זה לא מזכיר במקצת את השיח על המתנחלים?? שום קשר לכלב הכנעני החמוד שלך.
    מוטי, ישראלים שקוראים או לא קוראים את העיתון, יודעים את האמת, הבעייה היא שזו המראה שלנו בחו"ל..

  9. אורה – ולא עולה בדעתך לשאול מדוע העולם קורא את הארץ ולא את העיתונים האחרים שנדפסים בישראל? הרי הבחירה בידם, איש אינו כופה אותם לקרוא דווקא את זה ולא את זה.

  10. אורה, ההסברה הכושלת אינה קשורה לעיתון הארץ. את זה חשוב להדגיש.
    יחד עם זאת, כשרוצח נתעב מחסל משפחה ונותרים שלושה יתומים, אני מסכימה איתך שאנו מצפים מהתקשורת לתמוך במשפחה הקרובה ולהפגין סלידה מהטבח, לפני כל דבר אחר. ולעשות זאת, בכותרת הראשית של העיתון. ולא משנה איזה עיתון.
    לכל האחרים שכתבו כאן, אין מדובר כאן בהתלהמות אלא בזהות לאומית. ישראל ערבים זה לזה.
    אורה, אני איתך. מלבד השימוש במונח "כנעני". לא רלוונטי.

  11. תרצה, ישראל ערבים זה לזה? היכן? רק לשם הדיון,מדוע ערבים זה לזה בענייני שכול ,אבל לא ערבים זה לזה …למשל,בענייני דיור? האם משום שהזדהות עם השכול אינה עולה כסף,אבל ערבות לדיור כן עולה כסף?
    אני מכיר אנשים חנוקים כלכלית, העובדים קשה מאוד,אין להם בית או דירה משלהם,והם נאנקים תחת ידו של "אחיהם" הנוגש ,הערב לכך שמחיר שכירות הדיור שלהם עולה ועולה עד כדי מחנק.
    מדוע לא יהיו ישראל ערבים זה לזה בעניין הדיור המציק,לדוגמא,ויבנו בתים בהתנדבות עבור מעוטי היכולת הנאנקים תחת מחירי הדיור והשכירות המאמירים?
    מדוע נוצרים יכולים להיות ערבים זה לזה בנושא כזה,ויהודים לא? בגלל שזה עולה כסף?

    העבודה וכל חומרי הבנייה ,בהתנדבות.

  12. ביום שישי הכותרת הראשית באתר עסקה בצונאמי ביפן, בשבת היא התחלפה ועסקה במשך כל היום בטבח באיתמר, וביום ראשון בהחלטת הממשלה (האווילית כשלעצמה), בעקבות הרצח.
    אני לא מוצא פה שום סדר עדיפויות פסול, אנטי-ציוני וכיו"ב. אתרי חדשות מדווחים על חדשות, ויותר מ-24 אחרי הרצח, מזעזע ככל שלא היה, הוא כבר פחות חדשותי מהחלטות הממשלה שמתקבלות בעקבותיו.

  13. הצדקנות הקדושה נשפכת מתגובות רוב המגיבים. מתי היכן וממי שמענו ביקורת על ההיסטריה הערבית הדימגוגית והדימונית ש"הארץ" הפיץ בעולם בלי להתייחס בכלל ל "יובש בדיווח ושיבוץ הידיעה בקונטקסט רחב". על הטבח בג'נין דווח ב"הארץ" בהיסטריה לא אחראית לא יבשה לא בדוקה. לא היה טבח בג'נין, הייתה היסטריה ערבית ובין לאומית. גדעון לוי ועורכיו כתבו בלי לבדוק בלי ל"התיבש" על רעב בעזה. מעולם לא היה רעב בעזה, מעולם ! עכשיו התחילו לדבר על ביטחון תזונתי, מונח מעורפל כמעט בלתי מדיד. חלק עצום מהדיווח ב"הארץ" על המתחולל בדרום מיעט בהשפעת הטילים מעזה. הרבה מהדיווח
    מציג גזענות נטו ! הערבים הם רגשניים כאלו, היסטריים כאלו, וצריך לקבל אותם ואת דבריהם כמו למשל אונס הערביות הסיטונאי ע"י חילי צה"ל. על היהודים צריך לדווח ביובש בשמרנות ובביקורת. קיפלינג וצרציל על כהיי העור, המוסלמים, הערבים,: "ילדים" "חצי פרא חצי ילד" "רגשנות לא שכלית" אז צריך להתחשב בהם. עולו של האדם הלבן במערכת "הארץ".

    לשאלה: "אורה – ולא עולה בדעתך לשאול מדוע העולם קורא את הארץ ולא את העיתונים האחרים שנדפסים בישראל? הרי הבחירה בידם, איש אינו כופה אותם לקרוא דווקא את זה ולא את זה". יש תשובה קשה ורעה
    ז-ה מ-ש-ת-ל-ם. יש לנו דוגמאות מימים אחרונים. הלונדון סקול אוף אקונומיקס קיבל מיליונים מעל ומתחת לשלוחן לדווח ללמד ולתת חוות דעת מקצועיות בתקשורת כפי שהערבים רוצים. בארה"ב בכירי הרשת הציבורית התפטרו אחרי שהוקלטו מקבלים שלמונים מערבים "מתחזים" תוך כדי שיחה אנטישמית. פתאום סתם כך נתגלה כיצד בשנים האחרונות פרופסורים אנטיציוניים מארה"ב ואירופה שוחדו בכסף לובי. ויקילייס הראה שהמידע בעולם מנווט ומופץ על ידי בעלי עניין. הנפט והשווקים הערביים הנם עניין כזה. האמונה של מישהו שהמדיה העולמית אינה ניתנת לקנייה, גם על ידי יהודים, גם על ידי ערבים, גם על ידי חברות נפט אין לה על מה שתסמוך.

    תינוקות נשחטו בסכינים ועל זה הדיון. זה נושא חשוב מכל בחינה. מי שרוצה להבין מדוע יש אנשים הנחשדים שהם עובדים עבור השוחטים יקרא את מה שכתב המכונה אזרח. בכל חיבור בסיסי על תקשורת יספרו לתלמיד על "ספין" ומטרתו. המכונה מאזרח כרגיל, כשדנים ברוע הערבי פלסטיני, מסית את הדיון מהעניין לזה קוראים ספין. חוצפה ? טפשות? אטימות מוסרית? אולי סיבה אחרת?

  14. במסגרת המלחמה בליגיטימיות קיומה של ישראל, משמש עיתון "הארץ"
    כלי שרת בידי כול המלבים את השנאה .
    את מי יצטטו בחו"ל? את נחום ברנע ? את בן כספית ?את דן מרגלית ?
    כמובן את הדברים המוטים, והמקוממים שכתובים בעיתון
    "השקול והאוביקטיבי".
    "השקול והאוביקטיבי" כשהנפגעים הם בצד הנכון מבחינת דורשי רעה.
    "רגיש, אמפטי,כועס ומטיף" כשהנפגעים הם בצד האחר.
    חבל, פשוט חבל. עיתון עם פוטינצאל משמש עלה תאנה,ונותן
    לגיטמיות לאי-לגיטימציה של "הארץ שלנו".

  15. 1.כבר מזמן איני מכנה את ה"ארץ" בשם זה אלה מכנה אותו בשם "עיתון פלסטין".
    2.אחת הסיבות לדעתי שאין מצטטים עתונים אחרים כידיעות מעריב יאחרים נעוץ בעובדה שאין הם מופיעים באנגלית. למי יש חשק בחו"ל לתרגם מעברית לאנגלית (או לכל שפה אחרת) על מנת לשמור על "איזון מקצועי" בדווח?

  16. 1. בחו"ל קוראים את הארץ ואת ג'רוזלם פוסט, כי שניהם מפרסמים עיתון יומי באנגלית. אפשר לומר שג'רוזלם פוסט נחשב ממזמן מיצג קו "ימני" בעוד שהארץ נחשב למייצג קו "שמאלני" (ימני ושמאלני בהוראה פרו-ישראלי ואנטי-ישראלי. המושגים איבדו מזמן כל הקשר כלכלי חברתי כשמדובר בישראל).

    ככל שדעת הקהל העולמית הופכת אנטי-ישראלית יותר, כך ההעדפה נוטה להארץ, משום שהעריכה מאששת את האמונות של הקורא.

    כמובן שיש גם מנגנון של היזון חוזר. הארץ מיצב את עצמו כעיתון ל"אינטלקטואלים" ול"אליטות". מי שרואה עצמו שייך לקהל היעד מעדיף אותו באופן לעתים בלתי מודע בגלל הדימוי הגבוה, ולכן גם מושפע ממנו יותר. זה במיוחד נכון לקהל לא ישראלי שהחשיפה שלו למה שמתרחש כאן היא סלקטיבית, ומיד שניה.

    2. הצונאמי ביפן היה כותרת ראשית בכל אתרי החדשות במערב. הארץ שייך למגמה קוסמופוליטית, שמדרגת אירועים לפי סדר חשיבות של גודל והשפעה עולמית. הפיגוע באיתמר הוא אירוע לוקאלי במהותו. היות והעיתון מרגיש שהוא מהאו"ם, הוא לא מייחס חשיבות מיוחדת לחמש רציחות כשהן לעצמן. הרי מוסכם שבהשוואה למספרי הרציחות על רקע פוליטי באזורנו, מדובר בעניין זניח יחסית. לכן ביום ראשון הפיגוע היה אכן בעמוד הראשון, אבל בכותרת משנה.

    החשיבות היחידה שיש לאירוע מבחינת מי שאיננו קהל ביתי, הוא בהשפעה שלו על תהליך ה(אין)שלום. לכן הכותרת של הארץ היום מתייחסת להחלטה על אישור בניה בהתנחלויות, כי זה מה שמעניין את בעל העיתון, העורכים שלו, וקהל היעד הלא ישראלי שלו.

    כמו שאף אחד בעולם החיצוני לא סופר רצוחים שיעים וסונים בעיראק, או לובים, או תימנים או בחריינים, ככה הוא גם לא ממש מתעניין בכמה מתנחלים שחוטים.

    הארץ, במיוחד במהדורה האנגלית, מיעד את עצמו למי שבמקרה הטוב מתנחלים רצוחים לא מזיזים לו, במקרה הרע שמח לאיד, ובמקרה הציני מה שמטריד אותו ועומד בראש מעיניו הוא המחיר שישלמו הפלסטינים.

    אורה צודקת, אבל מה ההפתעה הגדולה ולמה להתעצבן? זה מה שיש ועם זה צריך להתמודד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s