חיים בזבל- ילדים פלסטינים

חיים בזבל, לא כפרפראזה, אלא ממש, חיים בזבל, הציג אוהד חמו בחדשות ערוץ 2 אתמול.

ילדים בני שמונה, עם אחיהם הגדולים, שמנסים לאסוף חתיכות ברזל ממזבלה, כדי למכור אותן תמורת כמה גרושים.

אחד המראות המזעזעים שנשקפו מעל המרקע, היה זה של למעלה מעשרה ילדים (ולפי הדיווח יש שמונים מהם) מסתערים וקופצים על הר הזבל בעודו נשפך מתוך המשאית ונוברים בו בתקווה למצוא בתוכו חתיכת ברזל. חלק מהילדים ישנים באוהלים באתר האשפה, ומשכימים קום בארבע לפנות בוקר להתחיל ב'עבודת יומם'.

לשאלה של חמו, השיב אחד הילדים כי "הזבל של היהודים, אפשר לישון עליו. יש לו ריח טוב. לא כמו הזבל של הערבים".

אפשר לטעון שזוהי אחריות הרשות הפלשתינית, וזה נכון. אפשר להסתכל על האבא החולה שהביא לעולם חמישה עשר ילדים משלוש נשים, שאינו יכול לפרנס אותם- וגם זה נכון.

אני הרגשתי בושה עמוקה. התמונה הנשקפת ממראת הצד הזו של ישראל, מצלמת אותנו באחד הפנים המכוערים ביותר שלנו, ומנהג בת היענה לא מטשטש אותה. גם לא ההפגנות בבלעין. להיפך.

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

15 תגובות על ״חיים בזבל- ילדים פלסטינים״

  1. מה שמטריף אותי, אני מודה, מטריף אותי זה התגובות מהסוג של המגיב שמעלי. ואני תוהה אם זה יותר התממות או יותר צדקנות, מה שבטוח זה שזה יותר מבחיל.

  2. אסתי-

    את יכולה להיטרף (וגם דעתך יכולה, זה בסדר). אין כאן לא היתממות ולא צדקנות. יש חוסר הבנה. אני באמת לא מבין כיצד נגררת המסקנה של אורה כאילו העניין הזה הוא "צד מכוער שלנו" (אני גם לא מבין, אגב, מדוע היא טוענת שאפשר או צריך להאשים בכך את הרשות הפלסטינית; בלי קשר למדיניות הרשות, הסיכוי של מי שמביא 15 ילדים לעולם לפרנס אותם הוא אפסי). אם כבר, מי שמפרנס את הילדים הללו שהוריהם הביאו לעולם מתוך חוסר אכפתיות גמורה זו החברה הישראלית דרך הזבל שהיא זורקת (ושעבורם הוא מכרה ברזל ושאר מתכות). לו הם היו מתגוררים בירדן ספק אם היתה להם פרנסה כזו.

  3. לגיל שלום
    אני מהשמאל הישן, נניח גורדון? נניח ברנר? אין לי שיג ושיח לא עם גדעון לוי ולא עם מפגיני בלעין אני רואה אותם כאויב רע, למה? בדיון אחר בפעם אחרת.
    אז כך, אנגלי אחד, בסוף ימי הביניים, כתב את מה שהפך לקלישאה ונשאר אמת: כשאתה שומע פעמונים מצלצלים אל תשאל למי הם מצלצלים כי לך הם מצלצלים. פעמונם של הילדים הללו מצלצל לי ולך, כך זה, אין מה לעשות. ילדים אלו הם בני אדם והם שכנים שלי. הרעה שהם נמצאים בה ולא משנה באיזה תירוץ או סיבה או נימוק היא רעה גדולה ונוראה. ליבי איתם כבן אדם. פשוט אמפטיה פשוטה. אבל היות ואנחנו חיים בעולם שבו הכל מחשבים את הכל וכל אחד לנפשו ולחשבונותיו. החשבון הציני האגואיסטי והמרושע ביותר, יאמר לך ולי שאם וכאשר ואולי ולא בטוח, רוע זה יתפוצץ ייתכן שגם אני ואתה נשלם מחיר יקר מאוד, לא בטוח (אין צדק אלוהי) אבל ייתכן. איני יודע ואין לי מושג מה לעשות אבל אני בצד של הילדים וכמאמר האמריקאי הישן כשאני רואה אותם אני חושב: לולא החסד האלוהי ,שאיני מאמין בו, אני והקרובים לי היו הם, ממש בתוך הזבל.
    here, but the grace of the Lord goes I
    אני מרגיש אחראי. זה שאיני יודע מה לעשות אינו פוגם בהרגשה זו.

  4. גיל, אני לא יודעת אם צפית בכתבה- אני מניחה שאם היית רואה את הילדים האלה, זה היה כואב לך. הילדים לא אשמים בכך שהם נולדו לאותו אב- ומצד שני, אני חושבת שאנחנו לא יכולים להתייחס בשוויון נפש לסבלם של ילדים. אני לא, בכל אופן. כמו שציינתי, רשמית זו לא אחריותה של ישראל, אבל כשבמרחק יריקה מאתנו יש ילדים סובלים, זה קל מאוד לרחוץ בניקיון כפינו. כשהשמאל הישראלי מפגין וזועק חמס, אני חוששת שדאגה אנושית ופשוטה לילדים אלה ולשכמותם, בתנדבות, בהרמת תרומות או בהעלאת המודעות הציבורית בישראל וברשות הפלסטינית, היו מועילים יותר. וזה לא ענין של שמאל וימין, אלא באמת ענין אנושי.

  5. גם אני צפיתי אתמול בכתבה והתהפכה לי הבטן. הילד הקטן שדיבר שם היה כל כך שובה לב. כשהכתב שאל אותו מה החלום שלו הוא אמר: לעבור לגור עם האמא והאחיות שלי רחוק מכאן. את האבא הוא משאיר מאחור, כי ככל הנראה אין שום דבר פרודוקטיבי שאפשר לעשות אתו.

  6. מעבר לאחריות על מה שקורה מרחק יריקה מכאן, בחצר האחורית שלנו… האם למישהו בחברה הפלסטינית אכפת? מדוע אין דיאלוג של אנשים שאכפת להם משני הצדדים?

    האם יש אנשים שאכפת להם בצד השני? או שעבורם לצאת כנגד הרחם הפלשתינית זוהי בגידה בעם?

  7. קראתי את כל תגובות המגיבים ואני מודה עליהן. עם זאת, אף לא אחת מהן עונה לשאלתי. אין כל ספק שלבו של כל אדם נכמר על אנשים אומללים, ובעיקר על ילדים אומללים שכאלה. אולם ילדים אומללים יש למכביר בכל העולם, ואין דרישה בכל מקרה ומקרה שמדינת ישראל היא האחראית למצבם. נכון גם שאין זו אשמתם של הילדים הללו שאביהם ואמותיהם הם מנוולים שהולידו אותם בלי לחשוב על פרנסתם. אלא שזה נכון בעוד מאות אלפי מקרים כאן בישראל; ואפילו נניח שהיתה קמה מדינה פלסטינית והיה שורר שלום בינה לבין ישראל וכולנו היינו משגשגים וכו', הרי אותם ילדים שנולדו לאותם אנשים מופקרים היו נותרים בעוניים – הסיכוי שאדם בריא ומשכיל יצליח לפרנס 15 ילדים הוא אפסי. ספק רב בלבי אם מי מהמגיבים מסוגל לפרנס 15 ילדים. ואם כך – מה יעשה אדם חסר השכלה? הניסוי המחשבתי האחרון מראה שמצבם העגום של אותם ילדים אינו תולדה של מעשי מדינת ישראל ואפילו לא מעשי הרשות הפלסטינית. מצבם הוא תולדה של מעשי אביהם. אני חוזר ואומר שבאמת מצער לראות ילדים במצב שכזה. אולם אני חש גם דחיה מהצביעות של דברי המגיבים מעלי. האם מישהו מכם מוכן להוציא מכיסו 500 שקלים בכל חודש ולתת למשפחה הזו לצורכי פרנסתה? 200 שקלים? 100 שקלים? אם אתם לא מוכנים לשים את הכסף שלכם היכן שפיכם נמצא (כמו שאומרים האמריקאים) מדוע אתם חושבים שהצדקנות שלכם צריכה לעניין מישהו? אם רני טוען שזו אחריות שלו, אז שיתכבד ויעזור בפרנסתם. אם אורה חושבת שראוי להעלות תרומות, אני מצפה שהיא תפרסם כמה כסף היא מוכנה להוציא מכיסה ותספק גם הוכחה לקהל הקוראים על כך שהיא אכן מפרנסת אותם כדוגמא אישית שלאורה ילכו אחרים. קל מאוד לזרוק את האחריות על מצבם של הילדים הללו על מדינת ישראל (קרי – על כלל אזרחיה). אולם מעבר לעובדה שזו לא אחריותם לטפל בכל אחד שאיתרע מזלו להיוולד להורים מופקרים רק משום ש"זה בחצר האחורית שלנו", זה קצת מופרך לדרוש ממישהו לעשות דבר שאתם לא מוכנים לשמש דוגמא עבורו. אבל כנראה שלצדקנות אין גבול.

  8. אורה, הפסקתי לצפות בחדשות ערוץ 2. אחרי שנכוויתי פעם אחר פעם מהיעד הבלעדי שלהם – מרדף אחר הרייטינג, שכולל דמגוגיה בגרוש וחוסר עומק ותיבול יתר בפאתוס ומה לא, אין לי מה לחפש שם.
    קשה לראות ילדים סובלים.
    בכל מקום בעולם יש המונים שסובלים.
    מדוע שלא נסתפק בהבעת אמפתיה.
    לא אנחנו יצרנו את הכתבה הזאת ולא אנחנו חקרנו אצל מי עוד חיים ילדים שמחטטים בזבל?
    עצוב מאוד.
    אולי במקום להתווכח כאן, נלך כולנו לבדוק למשל, איך חיים ילדים שנולדו להורים מחוסרי עבודה באופקים, נתיבות, דימונה, בכפרים ערביים בכל הארץ, בדויים בדרום ובצפון.
    זה יכאב.
    האם מישהו נוקף אצבע כדי לתקן זאת?
    בקיצור, לא מספיק להתחבר לכל אייטם בפריים טיים ולהסיק מסקנות כפי שחלק מהאנשים כאן מבקשים לעשות.
    כן צריך לחוש אמפתיה.
    במאמר מוסגר – אני כנראה אחטוף על מה שכתבתי כאן אבל זה בכלל לא ישנה את העובדה. כי בין תחושה של אמפתיה לבין חיפוש אחר עובדות נוספות מעבר למה שמספר לכולנו ערוץ 2 הממוסחר יש מרחק רב.

  9. תודה על התגובות. דפנה, לא אתפלא אם גדעון לוי כתב על כך, אבל במקרה הזה תמונה שווה מאלף מלים (או מאות אלפים במקרה שלו, שלא כולן מדברות אלי..). אסתי, כמו שאת רואה, לא רק מגיב אחד נתלה בטענה ש'זו לא אחריותנו'- ועובדתית זה גם נכון, השאלה היא רק איך אנחנו תופסים את עצמנו. רני ונטלי, אני לגמרי מתחברת לדברים שלכם.
    גלעד, אנשים שאכפת להם משני הצדדים- כמה נכון, אלא שהיום יש הרבה אנשים שמתחזים לכאלה שאכפת להם, ולכןהם הולכים 'איפה המצלמות' ואיפה משליכים אבנים ורימוני עשן. זה יותר מרשים.
    תרצה, אני לא יכולה להסכים איתך יותר בענין משאבת הרייטינג הצינית של ערוץ 2. במקרה הזה, הכתב שודרה במהדורה עתירת חדשות (מצרים, רמטכ"ל) ולא נראה לי שהייתה בעיית רייטינג- הכתבה הייתה נוגעת ללב. נקודה. נכון שיש המון ילדים סובלים בישראל ובעולם כולו- אבל תמונות כאלו, בחצר האחורית שלנו, אני מודה שעדיין לא ראיתי. לא אחריותנו, כבר אמרתי, אבל אנושיות- אמרתי גם.

  10. אילו הצעירים של השמאל הישראלי, האנרכיסטים, המפגינים, וכמה מרצים באוניברסיטאות שלנו וכל יתר יפי הנפש היו באמת רוצים בטובתם של הפלסטינים הם היו מפנים את מרצם, זמנם והרצון הטוב שלהם לעזור לילדים של שכנינו, לתמוך במקום להסית ולהדיח

  11. אורה,
    זה לא הדבר היחידי שאנחנו לא לוקחים עליו אחריות, ככה שאני לא מופתעת אני רק עייפה.
    ולמיתממים למיניהם, הרשוני להזכירכם איך מדינת ישראל מצצה את לשד השטחים המשוחררים, את כל המשאבים שישנם שם לקחה אליה בלי לתת להם דבר בתמורה. גם לא את השירותים המוניציפליים המינימליים שמדינה כובשת צריכה לתת לאלו שתחת חסותה.
    ועכשיו מה?
    איך התגובות שמתנערות מאחריות רואות את השטחים האלו? פתאום צמחה שם מדינה? עד כמה שהשגתי מגעת אנחנו ממשיכים לשלוט בכל המקומות האלו ביד רמה ובזרוע נטויה. בגדה – מבפנים (אנחנו שם) ברצועה מבחוץ (ואנחנו מונעים כל מעבר אספקה, דלק, גז וכו' וסיפור הכוסברה הרי מוכר לכל ילד)

  12. לאסתי, אחריות היא תופעה רב צדדית לומר: "ואנחנו מונעים כל מעבר אספקה, דלק, גז וכו'" זו אמירה לא אחראית לחלוטין. כי זו בהגדרה אינה אמת.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s