תמונת חתונה – יום השואה

 

חמי, נחום עריף כץ ז"ל, היה אחד מארבעת האנשים בתמונת חתונה זו, של אחיו הבכור, שנותרו בחיים לאחר השואה.

 

התמונה צולמה ביום חתונתם של ברוך, האח הבכור וכלתו, בתיה לבית גולדמן, בקיץ 1928.

   שרה (בתמונה מס'  25), אחות הכלה, עלתה לארץ ישראל ב- 1936 ובין חפציה תמונה זו.                                                            

  התמונה היא עדות אילמת לטרגדיה האישית, המשפחתית, והלאומית של העם היהודי במלחמת  

  העולם השניה. המתואר מטה הוא תמצית קורותיהם וגורלם של הפנים הניבטות מן התמונה.                                                                                                                                                                                                                                                        

 

1- וולף (זאב) ,אח של נחום. בתמונה כבן 18. גויס לצבא הרוסי ב-1941. נפצע ב-1945 בקרב  

   לכיבוש ברלין. התחתן עם צבייה (צילה) לבית פדרבוש. ב-1947 נולד בנם, נתן. ב-1950 עלו

   לישראל. זכה לראות נכדים ונינים. נפטר ב-א' חשוון תש"ס, 11 באוקטובר 1999 .   

 

2- יהודיה שסייעה בהכנת המזון בחתונה, שמה וגורלה אינם ידועים.

 

3-רבקה , אחות נחום. בתמונה כבת  21. נרצחה על ידי הנאצים ועוזריהם האוקראינים בערב

   שבועות ה'- ו' בסיוון תש"ב, 21 -22 במאי  1942 .

 

4- גולדה, אחות נחום. בתמונה כבת  23 . נרצחה על ידי הנאצים ועוזריהם האוקראינים בערב

    שבועות ה'-ו' בסיוון תש"ב, 21-22 במאי 1942 .

 

5- יהודה-בר גולדמן, אח הכלה. נרצח על ידי הנאצים עם אימו וחמשת אחיו ואחיותו בשנת 1942 או

    1943.

 

6- וולף גולדמן, אח הכלה. אחותו הצעירה, שרה, עלתה לארץ ישראל ב- 1936 והשיגה עבורו

    סרטיפיקט -אישור עליה של המנדט הבריטי לארץ ישראל. .ב- 1938 הגיע לישראל. שנה לאחר  

    מכן חזר ללוצק, פולין, להסדיר אי  אילו סידורים. כשפרצה המלחמה לא יכול היה לחזור. נרצח על

    ידי הנאצים  יחד עם אימו וחמשת אחיו ואחיותו ב- 1942  או  1943 .

 

 

 

7- רבקה , דודה של נחום , אחות אביו מיכאל, מופיעה בספר "קוריץ" בשם  רבקה קופרשטיין. אין

    מידע על משפחתה(בעל, ילדים?) נרצחה ע"י הנאצים ועוזריהם האוקראינים בערב שבועות  ה'-ו'

    בסיוון תש"ב, 21-22 מאי 1942.  

 

הערה: המסומנים בתמונה בספרות 8, 9, 10, 22:   שני אחים לבית וולדמן, התחתנו עם שתי האחיות חיה ומלכה, דודותיו של נחום, אחיות אימו. 

 

8- פרץ ולדמן, בעת צילום התמונה היה מאורס למלכה (מס' 22) דודתו של נחום מצד אימו. התחתנו

    לאחר מספר חודשים. על פי עדות אחת נולדו להם ארבעה ילדים ועל פי עדות אחרת שישה. שמם

    של הילדים לא ידוע.

    כולם נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם האוקראינים בערב שבועות ה'-ו' בסיוון תש"ב, 21-22  במאי  

    1942.

 

9- יוסף ולדמן, אחיו הבכור של פרץ. בעת צילום התמונה היה מאורס לחיה (מס' 10) אחותה של    

    מלכה, דודתו  של נחום. התחתנו כשנה לאחר פרץ ומלכה, נולדו להם שלושה ילדים. שמם לא

    ידוע. נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם האוקראינים בערב שבועות ה'-ו' בסיוון תש"ב, 21-22  במאי

    1942 .

 

10- חיה, דודתו של נחום ,כמפורט מעלה, נישאה ליוסף וולדמן (מס' 9).

      נרצחה ע"י הנאצים ועוזריהם האוקראינים עם בעלה ושלשת ילדיה בערב שבועות, ה'-ו' בסיוון

      תש"ב, 21-22  במאי 1942.

 

11- שפרה, אחות נחום , כבת 8  בתמונה.

     נרצחה ע"י הנאצים ועוזריהם האוקראינים בערב שבועות ה'-ו' בסיוון תש"ב 21-22 במאי 1942 .

 

12- צביה אחות נחום. כבת 6  בתמונה.

     נרצחה ע"י הנאצים ועוזריהם האוקראינים בערב שבועות ה'-ו' בסיוון תש"ב, 21-22  במאי 1942 .

 

13- מיכאל-יחיאל, אביו של נחום, בתמונה כבן  50 .

     עקב עלילת גניבה, נשפט בסוף 1940 לשנתיים מאסר ונשלח לכלא במוסקבה. לאחר כשנה וחצי       

     שוחרר, אך לא יכול היה לחזור לקוריץ שנכבשה ע"י הגרמנים ולכן נשאר ברוסיה.  

     בתום המלחמה חזר לקוריץ,  שם נודע לו גודל האסון. אישתו, תשעה מילדיו, כלתו, נכדתו,  

     אחותו, אחיו ואישתו (שהיו בעיר רובנה),ובני משפחה רבים מדרגה שנייה ושלישית נרצחו, רובם  

     באותו יום – ערב שבועות תש"ב, ע"י הנאצים הגרמנים ועוזריהם האוקראינים.

     באותה עת נודע לו ששני בניו גויסו לצבא הרוסי, אך לא ידע מה עלה בגורלם.

     בתחילת 1946 נפגש עם בנו וולף בקוריץ. בסוף אותה שנה נפגש באוסטריה עם בנו נחום.

     ב-28 בדצמבר 1948 הגיע לארץ ישראל, וחי רוב ימיו עם בנו נחום ומשפחתו בעיר לוד.

     נפטר בערב שמיני עצרת ,כ"א בתשרי תשכ"ד , 9  באוקטובר  1963.

 

14- איטה (ייטה), אחות נחום, בתמונה כבת 4 .

      נרצחה  ע"י הנאצים ועוזריהם האוקראינים בערב שבועות ה'-ו' בסיוון תש"ב, 21-22 במאי 

      1942.

 

15- פרידה, לבית רוניס, אימו של נחום. בעת צילום התמונה היתה בהריון עם בן הזקונים, יצחק.

      נרצחה יחד עם תשעה (מתוך אחד עשר) מילדיה. פניהם של שבעה ניבטים אלינו בתמונה,

 

   השניים האחרים היו שרה התינוקת, שישנה בעת הצילום בעריסה, והבן יצחק שנולד כחצי שנה  

   לאחר מכן.

   יחד איתם נרצחו כלתה, נכדתה, אחיותיה, בעליהן וילדיהם ובני משפחה רבים מדרגה שנייה   

   ושלישית ע"י הנאצים הגרמנים ועוזריהם האוקראינים, ערב שבועות תש"ב, 21-22  במאי  1942 .

 

16- ברוך, החתן, אחיו של נחום, בתמונה כבן 26 .

      נרצח עם אישתו בתיה ובתו מרים ע"י הנאצים ועוזריהם האוקראינים בערב שבועות, ה'-ו' בסיוון

      תש"ב 21-22  במאי 1942      

 

17- בתיה, הכלה, לבית גולדמן.

      נרצחה ע"י הנאצים ועוזריהם האוקראינים עם בעלה ברוך ובתה מרים בערב שבועות, ה'-ו' בסיוון

      תש"ב, 21-22 מאי 1942

 

18- אם הכלה לבית גולדמן. בעת צילום התמונה הייתה אלמנה והתגוררה עם ילדיה בעיר לוצק .                                                     

      נרצחה  יחד עם שישה מתוך שבעת ילדיה, ונכדתה מרים . ידועים שמות  ארבעה: יהודה-בר,

      וולף, מוניה, ובתיה. מלבד בתיה שנישאה לברוך, הגיעו כולם לפרקם וחלק נישאו וילדו ילדים. אין

      אפשרות לאמת היום מידע זה.

      הבת היחידה שניצלה-שרה (מס' 25) עלתה ב- 1936 לארץ ישראל.

 

19- רחל-לאה, סבתו של נחום, אם אימו, בתמונה בת למעלה מ- 70 .

      עם כניסת הגרמנים לעיר קוריץ ב- 1941, אמרה שאין היא רוצה להיות נטל על המשפחה,

      נכנסה לחדרה ונפחה נשמתה . עד אותו יום, יום מותה, בגיל 85  היתה בריאה לחלוטין.

 

20- משה- מרדכי, אב סבתו של נחום (אביה של רחל-לאה מס" 19) בתמונה כבן  90.

     זכה להיות בחתונת נינו, ברוך ואף להחזיק על ברכיו את הדור החמישי, מרים, בת נינו.

     כל הנינים למדו תחת השגחתו את יסודות הקריאה והתפילה בעברית. נפטר ב- 1933 .

 

21- חיה, אחות נחום, בתמונה כבת 13. כשנכנסו הנאצים לקוריץ היתה כבת  25 .

     על פי עדות אחד הניצולים, שהיה פועל במפעל הבשר של אביה, ברחה מהגרמנים שלש פעמים,

     אך לא הצליחה ליצור קשר עם פרטיזנים או מתנגדי המשטר הנאצי. שלש פעמים נתפסה או        

     הוסגרה ע"י האוקראינים. אותו ניצול ברח עם אשתו וילדיו באמצעות סוס ועגלה, הוא רצה לקחת

     איתו שתיים מאחיותיו של נחום, אך הן סרבו לעזוב את אימן.

     חיה, נרצחה בערב שבועות, ה'-ו' בסיוון תש"ב, 21-22  במאי  1942.

 

22- מלכה,דודתו של נחום, (אחות אימו), נישאה לפרץ וולדמן ( מס' 8 ).

      נרצחה עם בעלה וארבעת (או ששת ) ילדיה בערב שבועות, ה'-ו' סיוון תש"ב, 21-22  במאי

      1942.

 

23- אחות הכלה לבית גולדמן. ע"פ עדות אחת עמדה להינשא לחברו הטוב של ברוך המופיע  

      בתמונה כמס' 24 , ע"פ עדות אחרת היתה אחותו .

      נרצחה ע"י הנאצים יחד עם אימה וחמשת אחיה ב- 1942  או ב- 1943 .

 

24- חברו הטוב של ברוך, החתן. לא ברור אם היה אח הכלה, או שהיה החתן המיועד של אחות   

      הכלה  (מס' 23). אם היה החתן המיועד, לא ידוע שמו ומה עלה בגורלו. אם היה האח הרי ששמו

      היה מוניה והוא נרצח ע"י הנאצים יחד עם אימו וחמשת אחיו ב- 1942  או  1943 .

      (ע"פ שפת הגוף של שתי האחיות היושבות משני צידיו של צעיר זה, קרוב לודאי שהוא אחיהן,

      אחרת אי אפשר להסביר את הקרבה הפיזית, הנינוחות, והנחת המרפק על בירכו של אדם זר. 

      דבר שהיה מאד לא מקובל באותם ימים, אך זוהי השערה אישית בלבד מתוך התבוננות בפרטי  

      הפרטים של התמונה.- י.ע .כ.)

 

25- שרה, אחות הכלה. ב- 1936 עלתה לישראל וכך ניצלה מגורל כל בני משפחתה האחרים

      שנרצחו. נישאה לנח ברונר וב- 1938  נולד בנם, אברהם. תמונה זו היתה בין המזכרות הבודדות

      שהביאה לארץ ישראל וכך נשתמרה.

         

26- נחום, בתמונה כבן  10.

     סיפורו האישי וקורותיו מתוארים בספר זה. ב- 1984  עבר עם אישתו שושנה לירושלים .

     זכה לראות נכדים ונינים.

     נפטר בכ"א בכסלו תשס"ו, 22 בדצמבר 2005.  נטמן  בחלקת הכהנים, גבעת שאול,

     ירושלים.

       

באותו ערב שבועות תש"ב, נרצחו כאמור גם אחותו ואחיו  של נחום: צבייה, ויצחק .                                 

את פניהם לא נראה לעולם, גם לא בתמונות. באותו יום נרצחו אלף וחמש מאות מיהודי העיר קוריץ. 

הם רוכזו בכיכר העיר. משם הובלו חלקם בעגלות וחלקם ברגל למעבה יער קוזק. בורות ענק הוכנו מראש. הם נצטוו לפשוט בגדיהם. שישה שישה ירדו עירומים לבור ונורו מטווח קצר.

את העדות לכך מסרו מספר ניצולים שהצליחו לברוח, תוך ניצול המהומה, וכדורי השומרים האוקראינים לא השיגום. כן מסרו על כך עדות פולנים שאולצו לכסות את הבורות בעפר.

עד סוף המלחמה נרצחו ששת אלפים מיהודי קוריץ. 

 

דודו של נחום מצד אביו, אהרון ואישתו שרה, נהרגו זמן קצר קודם לכן בעיר רובנה כאשר ביתם קרס

עליהם מהפצצות מאסיביות של הגרמנים בתותחים ומטוסים.

עד הרגע האחרון סרבו לעזוב את ביתם והאמינו באמונה עיוורת, שאחד מילדיהם שהיו באותה עת 

בארץ ישראל יבוא ויצילם. (כך, ע"פ עדותה של מלגושה, רופאת ילדים, שהיתה בת בית אצל אהרון ושרה וברחה עם בעלה שיקה, דקות לפני שהבנין התמוטט. הם ברחו לטשקנט, אוזבקיסטן ומשם

 לישראל).

 

 

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

2 תגובות על ״תמונת חתונה – יום השואה״

  1. האם את בטוחה לגבי מס. 15, פרידה לבית רוניס? סבתי ז"ל היא פרידה לבית רונין מקוריץ. היא נפטרה בשיבה טובה לפני שנים מספר. בספר הזיכרון של קוריץ שם המשפחה מופיע בטעות כ"רוניס". אבל הטעות חד משמעית כי היא מצאת מתחת לתמונתה (בני קוריץ שלחמו בשורות הצבא האדום.). אגב סבי הוא יעקב (ישה) נחבס שמופיע בספר בטעות כ"נרבוס" (גם הוא באותה תמונה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s