הגיגים על התקשורת – וגם על קופת הגמל שלי

 

לא הכל טרי- אבל, ההסטוריה חוזרת והדברים האלה בטח יקרו שוב

 

שרה נתניהו

ראיתם אתמול את ההבעה של שרה (נתניהו)?

נכון, זה מתאים לביקור בפולין. בעיקר היום, באושוויץ בירקנאו.

אבל נראה לי שזה גם קשור, איכשהו, למתקפה התקשורתית עליה.

ואגב, אני מאמינה לגמרי, שהמתקפה הזו צמחה על קרקע פוריה של חששות מ'ישראל היום' והנה תוצאות סקר קריאת עתונים מעודכן מהיום, כפי שפורסם באתר 'אייס'.

 

האיטי- שנתבייש לנו על התרגיל שאנחנו עושים

הישגי ישראל בהאיטי: חומר משומש, אבל השימוש שעשתה בו התקשורת, היה, לעתים, מגעיל.

כן, הרופאים והאחיות והמחלצים נסעו להאיטי כדי לעשות לישראל יחסי ציבור. מניעים הומניטאריים? לא בבית ספרנו חלילה. וכך, בשעה שכל אמצעי התקשורת הזרים משבחים את המפעל של ישראל, יש פה מי שינעץ מסמר בבלון. עקיבא אלדר, למשל, שהזהיר אותנו שלא לחשוב שאנו הומניטאריים כי בעזה ואנחנו אשמים ואנחנו רעים ואנחנו רוצחים ואכזריים. ובכלל לא מה שחושבים עלינו עכשיו, בהאיטי, למשל.

 

במקרה הזה, אני מסכימה עם ד"ר גיא בכור שדבריו מובאים בבקוסה בהמשך. מצרים אחראית על עזה לא פחות.

 

תורכיה: זה לא הם, זה אנחנו

ואפרופו כשרון לירות לעצמנו ברגל: ארדואן ממשיך להתבטא חריפות נגד ישראל, הטלוויזיה התורכית ממשיכה להקרין סדרות אנטישמיות על חיילי צה"ל צמאי הדם ואנחנו מתנצלים בסוף, בגלל שאיזה אידיוט (ישראלי, כמובן) חשב שהוא עושה 'תרגיל מבריק' לשגריר התורכי.

ומי חשף את זה? בוודאי. התקשורת הישראלית כי רק מפענחי תצלומי הפוטו-אופ בישראל הבחינו בכורסא הנמוכה של השגריר, ומיהרו להסביר לתורכים שאצל המוסלמים זה נחשב עלבון נורא. השגירי התורכי התחיל להעלב, כשהתקשורת הישראלית סיפרה לו שהוא צריך.

 

קופת הגמל שלי: חשיפה

 

ואפרופו תקשורת אחראית: שמתם לב איך כל אמצעי התקשורת גילו לנו שהחזרנו לעצמנו את ההפסדים של קופות הגמל? אני הולכת לעשות מעשה נורא ואיום ולגלות לכם שיש לי קופת גמל, שפעם נקראה 'רקיע' בבנק לאומי ומשם הועברה בהחלטת ממשלה (ביבי חלש אז על האוצר אם זכרוני אינו מטעני) לניהול 'פריזמה'. איש לא שאל אותי מה אני רוצה, איך אני רוצה שהחסכונות שלי בלמעלה מעשרים השנים האחרונות יושקעו,  וכספי הושקעו בעיקר במניות. לפתע גיליתי שהפסדתי 30% מכספי חסכונות הגמל שלי. לפני חדשים מספר הועברה הקופה ל'פסגות'. חשבתי לעצמי, עכשיו כספי יושקעו ביתר תבונה ואולי בינתיים החזרתי לעצמי חלק מההפסדים. אז זהו, תקשיבו טוב: אני עדיין מופסדת ביותר מ- 20% ממה שהיה בקופת הגמל שלי בסוף 2008.

אז, רבותי ברוני העתונות הכלכלית: אולי תסבירו לי למה המידע שאתם מפרסמים חלקי ושקרי? למה אתם מרדימים את המשקיעים? ובעיקר, למה אתם לא מוחים נמרצות וקוראים לממשלה להתייצב מאחורי מחדליה ולדאוג שמשקיעי קופות הגמל יוכלו ליהנות מהכספים שחסכו מידי חודש בחודשו במשך שנים??

 

 

 הנה המאמר של גיא בכור

 

מאת ד"ר גיא בכור

קנצלר גרמניה, אוטו פון ביסמרק (1815-1898), זעם על הביקורת הבלתי פוסקת של רודולף וירשאו (פתולוג ופוליטיקאי ליברל גרמני), עד ששלח את מקורביו אל המדען הביקורתי, כדי להזמינו לדו-קרב, כנהוג באותה תקופה. וירשאו הודיע לו שכצד המוזמן לדו קרב, יש לו הזכות לבחור את הנשק, והוא בוחר באֶלֶה: והוא החזיק בידו בשני נקניקים גדולים, שנראו זהים. הוא אמר: "אחד מהם נגוע בחיידקים קטלניים, והאחר נקי לחלוטין. הוד מעלתו יכול לבחור איזה מהם הוא רוצה לאכול, ואני אוכל את השני". הקנצלר הודיע לאחר רגע שהחליט לבטל את הדו-קרב.

(רוברט גרין, ג'וסט אלפרס, כוח 48 החוקים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002)

 

 


מה שעשה המדען הגרמני היה פשוט אך גם מתוחכם: הוא הביא את ביסמרק לשחק בקלפים שהוא חילק, וזו אחת הטכניקות הטובות ביותר להשגת עוצמה וכוח. אתם מחלקים את הקלפים, ולאחרים אין ברירה אלא לשחק בכללים שאתם קבעתם. זוהי שליטה באפשרויות הבחירה, משחק שעד היום ספק אם ידענו להפעיל.

 

מספרים על המליארדר היהודי שלדון אדלסון ("ישראל היום") שהוא משתמש בטכניקת משא ומתן ייחודית: הוא נותן הצעת מחיר (כך קראתי בעיתונות שעשה גם לגבי קניית "מעריב"), אך קובע שכל יום של המתנה המחיר שהוא מציע יורד אוטומאטית ב- X דולרים. זוהי טכניקה של אפשרויות בחירה מצטמצמות, כך שאנשים הססניים יבינו שהם חייבים לסגור עיסקה מהר, אחרת יקבלו תמורה מופחתת יותר ויותר.  

 

עד היום הפלסטינים והמצרים הם שחילקו לנו את הקלפים, וקבעו לנו את אפשרויות הבחירה: מדינה פלסטינית, דו-לאומית, כל אזרחיה, כאשר המשחק כולו היה בתוך התחום והאחריות הישראליים. זוכרים כיצד עזה היתה בוערת, אך דממה היתה שורה על הגבול המצרי של עזה? איך הם היו משקיפים בנחת על המהומה שבה היינו שרויים עד צוואר?

 

ביומיים האחרונים נוקטת ישראל באסטרטגיה גאונית, אין מילה אחרת להגדיר את מה שקורה כאן, שגורמת בפעם הראשונה מאז 1967 לצדדים הערביים לשחק בקלפים שאנחנו מחלקים.

 

 

זוכרים את מאמר המצודה? ובכן היא נופלת, ולא אל השטח שלנו. 

 


יותר מעשר שנים נהגתי לומר בהרצאות שלי, ואלפים רבים שמעו זאת, שהמצרים נהנים לראות אותנו מתבוססים בדמנו ברצועת עזה, בעוד הם מפצחים גרעינים במרפסת ממול, בצפייה נעימה בנו. ציר פילדלפי שלכאורה בא להגן עלינו, הגן קודם כל עליהם, ובודד אותם מעזה ומצרותיה. אנחנו עשינו להם את השירות הגדול ביותר: בודדנו אותם מהפלסטינים ומהתרסתם.

 

היום בו חיילים ישראלים קיבלו פקודה לזחול על ברכיהם ולחפש בגישוש בחול חלקי גופות של חבריהם, לאורך ציר פילדלפי, היה נקודת השפל החשוכה ביותר בתולדות צה"ל, והמצרים גיחכו מן העבר השני, בחיוך של בוז. צה"ל הגדול –  נגזזו מחלפותיו, בשל טיפשות של מפקדים.

 

גם הפלסטינים חילקו לנו תמיד את הקלפים, בעזה, ביו"ש, בטרמינולוגיה ("אנתיפאדה", "נכבה", "רגיעה") ואנחנו שיחקנו את המשחק שבו הם רצו: נלחמנו, הרגנו, הצטלמנו רע, התבוססנו, פתחנו מנהרות, סגרנו מנהרות, כל כך הרבה שנים של משחק בקלפים שחילקו אחרים.

 

לא עוד.

 

 

 

ביומיים האחרונים השלטונות המצריים בהלם מוחלט, והחמאס במבוכה עצומה, לא רק כי שניהם יודעים מה הולך לקרות, אלא משום שהם קיבלו קלפים ישראליים. הם משחקים לראשונה בקלפים "ציוניים", כפי שחמאס נהנה כל כך אוהב לקרוא לזה; ואין להם מה לעשות.


זוכרים כיצד רצו אצלנו רבים להיכנס לעזה במבצע יבשתי גדול? וכיצד האתר שלנו הזהיר מן המלכודת?
אם כך היה קורה, היינו מתחברים לעזה מחדש, וכל המהומה היתה חוזרת אלינו ומתרחשת אצלנו.
 

לעומת זאת עכשיו, כל האחריות לעזה נפלה בבת אחת על מובארק. לראשונה מאז 1967 מצרים נשאבה לתוך עזה, וחמור מכך: עזה נשאבה למצרים. נגמרו השנים שחסכנו למצרים את עזה, היא עכשיו שלהם. מובארק מבין שהוא הסתמך יותר מידי על ישראל שתסגור לנצח את עזה, ולכן הפקיר את פילדלפי, מתוך כוונה לאפשר לפונדמנטליסטים שלו להוציא קיטור. לפתע מתברר לו כי עזה חודרת אל קאהיר, והיא עלולה לחולל מפץ בפוליטיקה הפנימית שלו. חברי פרלמנט מצריים בדרכם לעזה, והמבט של המפלגות בקאהיר עולה צפונה. עזה הפכה לכלי במשחק הפוליטי הפנים-מצרי!

 

חמאס חגג יומיים את פתיחת המעברים למצרים, עד שקלט שהניצחון הוא נצחון פירוס: פה כבר לא יהיו בג"ץ, ארגוני "זכויות האדם" של ישראל, וערביי ישראל שיעזרו לו. כאן מחכה לו כבר המדבר הצחיח של הפוליטיקה ומערכות הביטחון הערביות. הוא פתאום קלט שבכך הוא מנתק את עזה מן המשוואה הישראלית, ומעבר אותה אל המשוואה המצרית! (לו ידעו בחמאס ידיש אולי היו צועקים: גוואלד!)

 

מי שהבין זאת מייד היו ארגונים פלסטיניים כמו עדאלה ומנהיגות ערביי ישראל, שרואים בעינים כלות כיצד עזה הולכת וחומקת מידיהם, ומתחברת למערכת מצרית, שאין להם שום קשר אליה. זו הסיבה שנזעקו לבג"ץ כבר ביום ראשון, לחבר מחדש את ישראל למישוואה, ולהציל את העניין הפלסטיני שחלק ממנו פשוט הולך להיעלם. גם אבו מאזן קיבל קלפים ציוניים, שכן הוא מושתק מלעזור לחמאס. עזה נראית היום כמי שאין לה עוד שום קשר עם יו"ש.

 

מה המדיניות הישראלית הרצויה ברגעים האלה?

 

כדי לשמור על ההישג ההיסטורי, בניטרול עזה מן המשוואה הישראלית, אסור לישראל להתערב בשום צורה ואופן במתרחש, שכן זהו כבר עניין ערבי-ערבי, והעולם כבר רואה זאת ככזה. חובה להחזיק מעמד עוד כמה שבועות, עד שהעניין יושלם. כל עוד היה מדובר במשהו מרוחק, מצרים לא התערבה. אך עכשיו זו כבר הפוליטיקה העיקרית שלה, והיא תמשיך ותישאב פנימה. לא להתערב!

 

לבטח אתם זוכרים מה אמרה גברת בֶנֶט המתוחה והמשעשעת לבנותיה, בשעה שמר בינגלי הסתגר עם בֲתה ג'יין, כדי לבקש את ידה? "עוד חמש דקות יעשו את הטריק, אל תפריעו להם", וכך היה (ג'יין אוסטן, "גאווה ודעה קדומה", יצירה נפלאה, בפרקי הסיום).

וידאו: הפקת הבי.בי.סי. (1995) האהובה לספר "גאווה ודעה קדומה", ובו תצפו בגב' בנט העצבנית והמשעשעת, וכיצד היא יודעת ש- Five more minutes will do the trick. 


פשוט לא להתערב במה שאינו נוגע אלינו עוד, כאשר רצוי להודיע שלאור חיבורה של עזה למצרים, וחוסר הרלבנטיות לישראל, יופסק בעזה השימוש בשקל כהליך חוקי. אם אין ברירה, אז להודות למצרים על שהיא נוטלת על כתפיה את האחריות לאחותה הפלסטינית. זה הרגע להחזיק מעמד עוד קצת, ובכך יושלם תהליך ההתנתקות של רצועת עזה להרבה מאוד שנים. המצרים שהבינו את מה שאנו הבנו מזמן, ילחצו, אולי גם יעוררו מהומה. זה לא יעזור להם. "עוד חמש דקות יעשו את הטריק".

 

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

6 תגובות על ״הגיגים על התקשורת – וגם על קופת הגמל שלי״

  1. מעוניין לחבור לעולם הערבי.

    http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=785

    ציטוט:"שוב פיגוע במעבר לרצועת עזה: ה"מעברים" הללו הם נקודת המגע היחידה
    שעוד נותרה עם הפלסטינים של הרצועה, ואת זה מבקש חמאס לבטל. חמאס
    מעוניין להתנתק מישראל בכל ההקשרים, הכלכליים, התשתיתיים, אנרגיה,
    מנטליות, ולכן הפיגועים האידאולוגיים הללו נגד המעברים. הוא
    מעוניין לסגור את השער מול ישראל, ולפתוח אותו מול מצרים. ומה רע בזה?

    המשך ציטוטים:"מדוע רוצה חמאס להתנתק לגמרי מישראל? משום שעד היום רצועת עזה
    נשענת כל כולה על ישראל, וראייתו של חמאס היא ארוכת טווח: הוא
    רוצה ישות שתוכל יום אחד לעמוד בזכות עצמה – נגד ישראל. הוא רוצה
    להוציא את הפלסטינים מן הגינה הישראלית, ולחבר אותם מחדש אל מרחבי
    העולם הערבי והאסלאמי.

    "אנו לעומת זאת מתעקשים לדבר על "מעברים" ו"חיבורים" ו"דו קיום",
    אותן מילות הבל חלולות משנות התשעים, מבלי להבין שהמציאות היא
    כיום שונה לגמרי. כפי שאין "מעברים" לחיזבאללה, כך לא צריכים
    להיות מעברים לחמאס. תם זמנה של "הגדר הטובה", למי שעדיין לא קלט.

    ◄מאמר המפתח: קל להוציא את ישראל מעזה, אך לא את עזה מישראל

    באופן פרדוקסלי, זהו אינטרס של שני הצדדים, חמאס וישראל, להתנתק
    זה מזה. לאבו מאזן הקשר הישראלי עם עזה חשוב מאוד, כי זה נותן לו
    הזדמנות שאולי ישראל תחזיר אותו לשם יום אחד, אך זהו אינו אינטרס
    ישראלי.

    אם כן, מדוע ישראל אינה מתנתקת באמת מרצועת עזה הנשלטת היום בידי
    ארגון טרור? ראשית, בשל המנטליות שלנו, שאנחנו צריכים להיות תמיד
    אחראים עליהם. תחושת האשמה, יפות הנפש, זה אצלנו רפלקס מותנה. די,
    הם לא רוצים!

    שנית, וזה הדבר החמור, ישנם סקטורים כלכליים שלהם אינטרסים עצומים
    ברצועת עזה, למשל תוצרת חקלאית במליארדי שקלים הנמכרת ומזינה את
    רצועת עזה, ואם עזה תיסגר לחקלאים יגרם הפסד גדול. אך כאן צריך
    לשקול את טובת המדינה לעומת טובת הכיס. אותו דבר לגבי התעשיה,
    ועוד אינטרסים כלכליים.

    גוואלד!

    בכור סיבך אותי.מה עלי לחשוב כעת? האם יש כאן תרגיל ישראלי,אינטרס חמאסי שיש לו השקפה לטווח ארוך,או אינטרס חמאסי וישראלי משותף?

    לדעתי החמאס אמנם רואה עצמו כתנועת שחרור פלסטינית לאומית,אבל גם חלק מתנועה פאן-ערבית ו או פאן-איסלאמית.אז יופי.כעת החמאס יחבור לגוף האם שלו ,האחים המוסלמים הנמצאים במצרים ,יחזק אותו,ובבוא היום ישטלטו האחים המוסלמים על השלטון במצרים,יקימו שלטון איסלאמי טהור,וימשיכו הלאה .לשאר המדינות הערביות והאסלמיות הפחות דתיות, וישטלטו גם עליהן.כך שבעתיד ישראל תהיה מוקפת מכל עבריה במדינות בעלות משטרים איסלמיים דתיים ביותר.

    לחמאס ולאחים המוסלמים יש אסטרטגיה לטווח ארוך.החמאס ,כמו שכתב אייל זיסר,הוא "אצן למרחקים ארוכים ".

    http://news.nana10.co.il/article/?articleid=687746

    וכמו שאמר פעם נצר אללה באחד מהנאומים שלו,"אלקיטל אליום,יאמור בעאד אלאוצבע".מדוע? מכיוון ש…" א(ל)שג´עה,צבר סאעה".

  2. כדאי לציין שהסקר האחרון מראה ירידה תלולה בצריכת עיתונות מודפסת, ירידה פחות תלולה אבל עדיין בצריכת טלוויזה ועליה גדולה בצריכת האינטרנט
    עד כדי כך שהמפרסמים שהם מדד רגיש ביותר לעניין ירדו בכמות הפרסום שלהם בעתונות ב19%, בטלוויזיה ב4.5% ועלו באינטרנט ב14%
    כדאי שעורכי העיתונים יפנימו שככל שהם ישלמו פחות לעיתונאים, יביאו ילדים חסרי ידע וכשרון להחליף את הותיקים והמוכשרים, וילקקו את התחת ליחצנים ולדוברים – ככה אחוזי קניית העיתונים שלהם ירדו.
    בסוף יזרקו גם אותם. ואז כל הדרך למטה יהיו אלה שיחכו להם וזה יהיה בהחלט לא נעים.

  3. לאזרח- אני לא חושבת שיש סתירה בין דבריך לבין דבריו של גיא בכור, נהפוך הוא.
    לאסתי- את כל כך צודקת, מה עוד שיש תחזיות שאומרות שעתונות כתובה (מודפסת) תחלוף לגמרי מן העולם תוך עשור או שניים לכל היותר. – המדיניות של בעלי העתונים שאת מתארת (ילדים חסרי ידע וחסרי כשרון) רק תאיץ את המהלך. אז טוב שאנחנו ב'רשת'. לא?

  4. לא הכרתי את הסיפור על ביסמארק

    כנראה שסיפור זה היווה השראה ליוצרי הסרט הנסיכה הקסומה למי שמכיר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s