שתי נשים דגולות: סזריה אבורה, ונעמי פרנקל שהלכה לעולמה

הייתי בהופעה של סזריה אבורה

 

 

בשבילי זו היתה הגשמת חלום. הזמרת הזו, המופיעה יחפה על הבמה, עלתה אליה בצעד כבד ונראתה קשישה מגילה האמיתי (68 וחצי), אבל מרגע שפתחה את הפה, היא סחפה אותי, שוב, לאותו חיוך שעולה על שפתי תמיד כשאני שומעת אותה. סזריה, שיש הטוענים שהיתה זונה בצעירותה בטרינידאד, והיתה זמרת בארים עד שהתגלתה על ידי מפיק צרפתי, היא הדבר הכי טבעי שיש במוסיקה. בלי מאמץ, פיה מפיק את הקול הנפלא, המלטף הזה, שמשתלב כל כך עם המוסיקה הלטינית, ששמונת נגניה הוירטואוזים משתלבים בה באותה טבעיות, באותה גאוניות. מצטערת על הסופרלטיבים, אבל זה מה שיש בארסנל שלי כשמדובר בעוד אשה משכמה ומעלה- אבורה, שבשיר האחרון הצליחה להקים את כל בנייני האומה על הרגליים, להרקיד את כל הקהל שמחא לה כפיים. היה קצר מידי.

 

 

 

 

מחר יפקדו את בית  העלמין של קיבוץ בית אלפא הרבה מתנחלים. הם ילוו את הסופרת נעמי פרנקל בדרכה האחרונה. נעמי פרנקל נפטרה ובאתר הפופולארי ווי.נט נכתבו רק 22 טוקבקים (נכון להבוקר). אולי בגלל שרוב הישראלים הצעירים לא יודעים מי זו נעמי פרנקל? אולי משום שהיא לא נכללה ברשימה ה'נכונה' של סלבס ישראל שכוללת גם את הסופרים ואלה המתכנים סופרים?

שמעתי את מאיר עוזיאל אומר ברדיו שפרנקל היתה גדולת הסופרות העבריות ואני נוטה להסכים איתו. יצירה כמו 'שאול ויוהנה' היא מן היצירות האלמותיות, שהיו צריכות להכניס אותה לפנתיאון הלאומי, ולו בשל הניתוח המחכים כל כך שלה על הערש של עליית הנאציזם בגרמניה. אבל לא. כי פרנקל עשתה סיבוב פרסה, עזבה את קיבוץ בית אלפא, ועברה, לא עלינו, לגור בגבעת החרסינה, בחברון, יחד עם בן זוגה העתונאי מאיר בן-גור שעבד בעבר ב'מעריב' ונטל חלק בפרויקט שהייתי שותפה לו לתקופה קצרה של הקמת שבועון 'הירדן', שנסגר כי בעליו האמריקאי החליט שמבחינתו להקים עתון או 'פלאפל סטנד' כפי שהוא אמר לי, זה היינו הך.

מאיר עוזיאל אמר שהחברה, כפי שהיא משתקפת בתקשורת, מחקה את פרנקל מרגע שעברה לחברון, וגם בכך, לצערי, הוא צודק. אני חושבת, ויסלחו לי כולם – כי הפגיעה הזו באישיות כמו פרנקל היא ביטוי לאלימות של  חלקים מסויימים מאוד בשמאל הישראלי, המחזיקים, לגמרי במקרה, בהרבה עמדות מפתח בתקשורת, באקדמיה ובשורת המקהלה של 'קובעי התפריט הלאומי'. (בשמאל? אלימות? מי רצח את רבין? השמאל?).

ביניהם, אנשים ש'לא מוכנים לסלוח למתנחלים'.

 

אתה לא משלנו? אז תסתדר בכחות עצמך. נראה אותך (או בשפה גסה: לך לעזאזל).

 

לפחות יצירתה של נעמי פרנקל תישאר עימנו לעד.

 

 

 

 

 

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

10 תגובות על ״שתי נשים דגולות: סזריה אבורה, ונעמי פרנקל שהלכה לעולמה״

  1. לא קראתי את ספריה האחרונים, אבל "שאול ויוהנה" ו"דודי ורעי" אכן ראויים להתיחסות רצינית וחבל מאד אם אכן דעותיה הפוליטיות השפיעו על ההתקבלות שלה.

  2. אני מנסה בטירוף למצוא ספר שלה ואין. פשוט אין. בשום חנות ספרים. לא של ספרים חדשים ולא משומשים. עם עובד לא מחזיק ולו עותק אחד שלה. לי שהיו כל הספרים שלה משאול ויוהנה וצפונה – נאדה. גם לא בבית של אמא שלי. אף אחד מהחברים שלי לא מחזיק יותר שום ספר שלה.
    אין.
    פשוט אין.

  3. אסתי- כמה שהדברים שלך מחזקים את הטענה שהיא 'הועלמה' מהנוף. אכן, את 'שאול ויוהנה' קראתי לפני שנים ושאלתי את הטרילוגיה בספרייה. את 'צמח בר' יש לי בבית, וזהו.
    שירלי- באמת חבל.

    אולי עכשיו תרים איזו הוצאת ספרים את הכפפה ותוציא את ספריה בהוצאה מחודשת?

  4. עם כמה וכמה תובנות לגבי העניין.
    אחד מהם הוא שאין מה להדפיס מחדש. לא עומד במבחן הזמן בשום צורה שהיא. טקסט פשטני, מקושט, כבד וארכאי במובן הרע של המילה.
    כנראה שזו אחת הסיבות להיעלמותה מהמדפים. כי הסיבה העיקרית היא חוסר דרישה של הקהל.
    יש כאן איזו מקבילה למצב הדרישה (או חוסר הדרישה) ליצירה של דן בן אמוץ

    אבל עוד אכתוב על כך פוסט שלם. בקרוב מאוד.

  5. אסתי, טוב שבדקת את הענין ואצפה לקרוא את הפוסט שלך בנושא- עם זאת, אני לא מקבלת את הדברים כפשוטם ומתכוונת לשאול שוב בספרייה את 'שאול ויוהנה' כדי לראות האם כצעקתה- לי לא נראה. זה קל מאוד להדביק למישהו סטיגמה- שאחר כך הוא לא יכול להפטר ממנה, גם אם היא חסרת כיסוי לחלוטין וכולנו מכירים את התופעה הזו

  6. אם זה בר קריאה, או לא.

    ואני אהבתי את הספרים שלה אהבת נפש. כנראה שהעובדה שהם לא נמצאים יותר בביתי לא נבעה מכך שהבערתי מדורה ושרפתי אותם אחרי שעברה לחברון… (-:

  7. מעניין שאף אחד לא הגיב לפוסט על סזריה.
    היא באמת גדולה.ובאיזה קלילות היא מוציאה מן
    הגרון את הקול המסעיר והמרגיע כאחת.
    בלי פליי באק
    , בלי עינטוזים בלי מניירות

  8. היתה ידידה טובה של הורי. אפילו ביקרתי איתם אותה פעם אחת בקרית ארבע, לפני האינתיפאדות, למרות הזעזוע שמעברה לשם גרם (ובהחלט גרם) להם.
    אולי מותה יגרום אחריו לסליחה, שתביא להחזרת הספרים שלה המצויינים (בעיקר 'שאול ויוהנה') אל המדפים הספרותיים של התודעה.
    אגב,השיר 'כמו צמח בר' נכתב עבור הסרטה טלויזיונית של "דודי ורעי". לא הרבה זוכרים את זה.

  9. איל, אנו שותפים לצער ואכן מילות השיר 'כמו צמח בר' כל כך מתאימות למסכת חייה.
    ישער, גם סזריה נראית לי אחת כמו צמח בר ואולי זה מקשר בין שתיהן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s