מה קרה לדרוקר ושלח?

בתכניתם 'המקור' נשפכו השניים לנוכח כל מלה שפלט יהונתן גפן והתגמדו לפניו, כצמד מאמינים הניצב בפני הגורו המפיק דברי אלוהים חיים.
זה היה די מוזר לראות את השניים שלא מתביישים להיות בקורתיים ואפילו כסאחיסטים, עושים תפנית של מאה ושמונים מעלות מול גפן. 
זה אמנם קרה להם עוד פעם בערב הבחירות כשליוו את ציפי לבני ויצרו מסביבה הילת הערצה.
אף מלת בקורת.
יהונתן גפן באמת מוכשר ולפני שלושים שנה הטור שלו במעריב היה 'נאו ז'ורנליזם' שנרקח בהרבה חן והניב בעקבותיו את השירים הנפלאים שכתב, לילדים ולמבוגרים.
מאז, חלפו השנים והטור שלו סובל ממחלות של טור ותיק, משום שאולי לגפן אין משהו חדש במיוחד לאמר לאומה מידי שבוע- שזו באמת משימה בלתי אפשרית לאורך תקופה כל כך ארוכה. התוצאה של זה לפעמים מביכה ולפעמים מרגיזה (טוב, הוא הצהיר שהוא רוצה להרגיז) כשהוא שב וחוזר על אותה מאנטרה בכל הזדמנות.
והשיחות שלו על בנו אביב מעוררות תמיד תחושת אי נוחות, כאילו אבא לא התבגר ורוצה את כל התהילה לעצמו. זה אמנם לא קרה בשיחה עם שלח ודרוקר, אבל הייתי שמחה לשמוע אותם שואלים משהו על יחסיו עם בנו הגאון, לפחות.

 

וכן, ובלי כל קשר, עשו טעות בערוץ 10 (שעל פי הידיעות האחרונות יוצא למכרז בראשית דצמבר) כשהדירו את רגליהם של שלח ודרוקר מחדשות יום שישי.

 

 

 

.

 

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

8 תגובות על ״מה קרה לדרוקר ושלח?״

  1. גפן דאז כמו שלום עכשיו היום (לדוגמא: הראיונות של אנשי הימין משבוע שעבר), הם "הרשות המבצעת" של המיעוט (היחסי), הליבראלי, הקיצוני והשמאלני לכפות על הרוב את סדר יומם.
    שלח ודרוקר ממש לא רוצים לערער את ההבניה החברתית הקיימת.

  2. וחבל שאין לינק או ציטטות או משהו שאפשר להתייחס אליו

    אני מסכימה לגמרי שהטור של גפן התיישן מזמן, אם כי פה ושם יש לו הבלחות נהדרות, וגם את זה אני אומרת כמי שלא קוראת מעריב ורק לעיתים נדירות מציצה בו אצל אמא שלי. לכן גם הביקורת הזו שלי דומה לשלך – שיש בה פרשנות והתייחסות אישית אבל אין בה ראיות להסתמך עליהן.
    בקיצור, התוכלי להביא איזה לינק להתייחסות?

    תודה

  3. ומודה שלא מבינה את הבעייה שלך.

    הבעייה היחידה שיש לי עם הכתבה הזו (אבל זה כבר קורה כמעט עם כל עבודה עיתונאית בנעשית בשנים האחרונות) זה שהיא תוצאה של יחצנות.
    גפן יוצא בהצגה חדשה. היחצן שלו או של התיאטרון או של יו ניים איט צלצל לבקש ראיון או כתבה. כיוון שלכאורה יש בזה עניין לציבור אז נולדה הכתבה.
    אגב, גם אני לצערי משתתפת במשחק הזה. ככה שאין בי כוונה להוציא את עצמי מן הכלל המתמסר ליחצנים.

    וחוץ מזה, עם כל הבעייתיות של גפן ויש לו ברוך השם, חסוך שלא יחסר, אי אפשר לקחת ממנו את הקסם האישי שלו. ומה לעשות שזה עובד?
    ולהזכירך זה לא שהוא אונס קטינות, שודד בנקים או אחראי על מעילות, ככה שאין כאן איזה מקום לשאלות נוקבות על ניהול המלחמה האחרונה או חשבון ההוצאות שלו בבית מלון בפריז.

    אני הייתי שואלת אותו על הספר אמא יקרה ולא מוותרת, אבל לדעתי זה לא ממש המקום.

  4. מחדל שלי: לא הסברתי את עצמי טוב. מעבר לכך שמדובר בכתבה יח"צנית לחלוטין, כמו שציינת אסתי, הרי צמד המראיינים שלא מהססים לתקוף מרואיינים ופתאום הופך לצמד פודלים, ממחיש את מה שקורה בתקשורת שלנו: שאדם כמו גפן הוא חסין בפני ביקורת משום שהוא משתייך ל'מילייה' שחושב פוליטית בצורה מאוד מסויימת ומשתייך לאצולת הארץ, ר' נהלל ומשה דיין וכו' וכו'. זה לא שאני לא מאמינה להם שהם העריצו (כמוני) בצעירותם את גפן, אבל העשייה שלו היום היא לא 'תופעת טבע נדירה' שאין בה סדקים- וככזו מתבקש שיביטו בה בצורה ביקורתית יותר, זאת ועוד, הציפיות שלך לשיחה על הספר על האמא והציפיות שלי לשיחה על הבן..

  5. חשבתי אולי גם "דוברמנים" חולמים להיות לפעמים "פודלים" אז הם מחפשים הזדמנויות ויונתן גפן היה כבור שלח ודרוקר, הזדמנות. והאמת הם שניהם לא עיתונאים ארסיים בכלל אלא רק ביקרותיים וטוב שכך.
    ואולי גם (לא ראיתי) מדובר בסתם עוד ראיון שטחי ללא מאמץ להעמיק

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s