עוד מלה על נחום ברנע וגם על במבי שלג

הטריגר לכתיבת הרשימה הזו בא מדברים חכמים מאוד שאומרת במבי שלג, עורכת המגזין 'ארץ אחרת' בפתח הגליון לציון מלאת תשע שנים למגזין. המאמר, שפורסם גם במקומון הירושלמי מבית מעריב "כל הזמן" , מתייחס לאותן שכבות 'מורמות מעם' באוכלוסייה הישראלית, אותם אנשים שחושבים שמגיע להם הכל, או במילותיה של שלג : במבי שלג, שמצטיינת תמיד בלשון נקייה , בכושר ניתוח ובאובייקטיביות נדירה, בד בבד עם הקפדה על האמת והסתייגות מביטויים קיצוניים ומסכסכים, חורגת ממנהגה כשהיא טוענת כי אותה קבוצה "בוזזת את החברה".

"החברה שלנו חולה מלמעלה. או, במילים אחרות, חלקים גדולים מן הציבור שנקרא בעבר "האליטה המשרתת" איבדו את התחושה כי עליהם לשרת את החברה הישראלית ופנו … "לעשות לביתי". 

 

"החברה הישראלית עצמה, על עושרה האנושי, על מכאוביה ואתגריה, איננה מעניינת את אותה קבוצה. שכן הקבוצה הזו – קבוצה שעם אנשיה נמנים רבים מקובעי סדר היום הכלכלי, התקשורתי והאקדמי שלנו הקרויים "מצליחנים", ועל כן נחשבים גם לחכמים ו"שווים" יותר מכל האחרים – משוכנעת באמת ובתמים בעליונותה המובנית, ובסתר לבה היא בזה לרבות מן הקבוצות המרכיבות את החברה שלנו" 

 

 

 

לא הייתי יכולה להסכים איתה יותר, בעיקר כשהיא דוחה טענות פופוליטיות בנוסח "הכל בגלל הכיבוש".

הביטוי הזה, היא אומרת "נעשה תירוץ שמטרתו להמשיך להזניח את הטיפול בסוגיות האמת הנוספות שעל החברה להתמודד עמן. פתרון סוגיית היחסים שלנו עם הפלסטינים הוא אתגר לאומי ראשון במעלה, אך הוא איננו יכול לשמש תירוץ להרס כל מערכות החיים האחרות שלנו". ושוב, לא הייתי מנסחת זאת טוב יותר.

 

על הביזה הזו למדנו בימים האחרונים כששמענו דיווחים על אהוד ברק ועל דליה איציק, וממש לא בא לי להמשיך ולהתבוסס בביצה הזו. מי שרוצה, שיקרא מה גיא מרוז כתב על דליה איציק במקומוני מעריב. אבל אני מתעסקת עם התקשורת, ובניגוד לטענתו של ברנע, "התקשורת" היום כוללת גם את הבלוגיאדה.

 בהתנהלותו, מלמד אותנו המגזין 'ארץ אחרת'  עוד פרק חשוב שמתחבר למתקפת הבלוגרים של נחום ברנע.

 

ברנע, כמו שלג, משתייך גם הוא לאותו זן נדיר של עתונאים בעלי יושרה ולכן ניתן לסלוח לו (אולי) כשהוא מפאר ומרומם את העתונאים. שכן, על פי תפיסתו, עבודה עתונאית היא עבודה קשה, מושקעת, הכרוכה בתחקיר מעמיק ובדיקת כל העובדות לאשורן.

בדבריו, ברנע מעלים עין מכל אותם מקרים שבהם העתונות מועלת בתפקידה.

למה אני מתכוונת?

 

  • למשל, ברנע לא היה מדווח על שלג בירושלים מחלון ביתו (תנחשו? לא בירושלים. נכון), שעה שלא ירד שם שום שלג. המאמר הזה פורסם בעתון.

 

  • למשל, ברנע לא היה מעתיק ידיעה שלו עצמו שפורסמה לפני חדשיים, מתוך הסתמכות על כך ש'בטח שכחו', ומתוך מגמה להיות נוכח, באובססיביות, מעל דפי עמודי החדשות. המאמר הזה פורסם פעמיים בעתון. מלה במלה.

 

  • למשל, ברנע לא היה עומד מחוץ לדלת ביתה של משפחה ששכלה את היקר לה מכל ומפברק סיפור מצוץ מהאצבע על דו השיח שהתנהל בתוך הבית, שדלתו לא נפתחה לעתונאים. המאמר הזה פורסם בעתון.

 

הדוגמאות הללו, שהייתי עדה אישית לקיומן, הן מכתבותיהם של עתונאים בכירים ומבוססים שכותבים עד היום בעתון.

שלושה עתונאים אחרים (שאני יודעת עליהם) חצו בתקופה האחרונה את הקווים ועברו לעבוד בחברות שהם היו אמורים לסקר בבקורתיות. איך בדיוק הם סיקרו את אותן חברות (שתיים מהן משלמות להם משכורות על חשבוננו) למעננו, הציבור, במהלך הנסיון שלהם לחצות את הקווים בלי שום תקופת צינון?

 

אז נכון, ברנע הוא עתונאי אחר הראוי לפרס ישראל שניתן לו. הוא עושה את עבודתו נאמנה ובכשרון גדול. ברנע, יחד עם תום שגב, היה אחראי בעבר לאחד הפרסומים החשובים יותר בעתונות: המגזין 'כותרת ראשית' שהביא עתונות גבוהה, אליטיסטית, אך לא החזיק מעמד כי לא נכנע לנוסחת הדפסת הכסף. אז ברנע עבר לעבוד בעתון מרוויח שאין לי אף מלה טובה להגיד עליו. מוזר שמהאכסניה הזו הוא מטיח בליסטראות בבלוגרים.

 

ואני טוענת שאין שום מקום להכללה: כל בלוגר הוא עולם בפני עצמו, לטוב או לרע. והרבה פעמים, כמו שכתבו כבר לפני, הבלוגים עולים על הטקסטים המתפרסמים בעתונות , ולא אחזור על הדברים שנאמרו פה על ידי חיים שיבי ורוני גלבפיש והתגובות אליהם (תגובות מעניינות ומחכימות).

 

ואשר לעולם העתונות? אז אם נחזור לדבריה של במבי שלג, הרי העתונות חייבת לעבור מהפך משמעותי. לטעמי, הרשת תחליף את העתונות המסורתית ואם מישהו רוצה למצוא את הנוסחה לעתונות מצליחה ונכונה, הוא צריך לחפש אותה דווקא במחוזות כמו 'ארץ אחרת' או עתונות נישה מגזינית שתספק את מה שלא נוכל לקרוא באינטרנט.

 גם אם המהפכה הזו פסחה על ברנע שהיה יכול לעשות אותה מצויין, (ואולי עוד יעשה), הרי היא בוא תבוא.

 

 

וללא כל קשר, כתבתי כמה מלים על יחסו של ארדואן לישראל בבלוג שלי באנגלית. לדעתי, תיירים ישראלים צריכים להדיר את רגליהם מטורקיה בימים אלה. 

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

4 תגובות על ״עוד מלה על נחום ברנע וגם על במבי שלג״

  1. זו אולי הבעיה הגדולה ביותר של "ההנהגה" בישראל, העובדה שהם שכחו שתפקידם לשרת את הציבור ש"בחר" בהם, והם חושבים שתפקידם לשרת את עצמם ולקדם את עצמם ולעשות למען כיסיהם הפרטיים.
    וזו הסיבה בעיני עצמם שהם נמצאים במקומות בהם הם נמצאים.

    זה פשוט מחריד מה שקורה כאן.

  2. ללא מרכאות.הסיפור על ברק ואיציק זה רק קצה הקרחון.ישנן עסקות סיבוביות ומתוחכמות שה"אליטות" מבצעות ואשר לא מוסברות לציבור.להתנפל על הפוליטיקאים כל אחד יכול.אבל מעטים מורידים את המסיכה מעל ה"אליטה" הכלכלית הבוזזת.
    דוגמא לבזיזת הציבור נתתי כאן,בתגובה מס' 1 .
    http://www.notes.co.il/shooky/55832.asp

    במבי שלג עושה עבודה מצויינת.

  3. אסתי, נראה שיש קונצנסוס בעניין ההסתאבות של השכבות המובילות. לאזרח- והדוגמאות שהבאת רק מחזקות את הטענה.
    ולימני_ מה עושים, שאלת מיליון הדולר. אפשר לקטר כמוני (לא יעיל), אבל החשש שלי הוא שבגלל שזה לא מגרד לאותה שכבה את קצות האצבעות, הדבר ייגמר לבסוף רע מאוד- כשהזעם בציבור יגבר ויגבר, התסיסה עלולה להוביל לבסוף למהפכה, כי אחרת, אותה 'אליטה' (שבה נמנים כאמור גם נציגים מהתקשורת) יתנו לכלבים לנבוח- וימשיכו לנהוג כמנהגם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s