מי יציל את הבית שלי? על גלעזר, יובל ובן דרור ימיני

על מעריב ועל דורון גלעזר, רותי יובל ובן דרור ימיני

הודעת ההתפטרות הדרמטית של רותי יובל ודורון גלעזר מעריכת 'מעריב', שאבה מהטוקבקיסטים המון רעל: 'שייסגר כבר העתון הזה', הגיבו בשאט נפש כל ה'נמאסניקים' למיניהם.

גלעזר ויובל הם זוג מקצועני ואליטיסטי שצמח במקומותינו. הם יודעים לעשות חדשות והם יודעים לעשות מגזין- ויש להם קאדר של כותבים בני טיפוחיהם שהולכים איתם ממקום למקום ומביאים את אותה רוח, אותו סגנון וגם אותן איכויות, ובעיקר, יש לצמד יובל-גלעזר אג'נדה- ואפשר להתייחס לכך לחיוב או לשלילה.

ועם כל זאת, נראה לי שכל המקללים את מעריב ומייחלים למותו המהיר, לא מבינים לאיזו מפת תקשורת הם רוצים לדרדר אותנו, אלא אם כן הם אינטרסנטים.
מעריב הוא עתון חשוב במפת התקשורת הישראלית. מעבר לזכויות העבר שלו, עצם קיומו תורם לפלורליזם בשיח הציבורי. ממש לא הייתי רוצה לראות אותנו חיים עם עתון אחד נפוץ שמוריד אותנו לשפל המדרגה, לצד סרח עודף של עתון חינם בעל אג'נדה פוליטית ולצידו עתון בעל אג'נדה פוליטית הפוכה שזוכה לכ- 10% רייטינג מבין ציבור קוראי העתונים, ועוד אי אלו עתונים כלכליים שנאבקים על קיומם.
בן דרור ימיני, אם יהיה עורך מעריב הבא, הוא עתונאי בעל זכויות בעיני. אינני יודעת מה ניסיונו הניהולי. מאידך, רשימותיו מצביעות על העמקתו בנושאים שבהם הוא דן, יכולתו לנתח את הנושאים שעל המדוכה מתוך חשיבה עצמאית ולא בגלל שנטיותיו הפוליטיות הן 'שמאל' או 'ימין'. יש בכתיבתו משהו מרענן מאוד.
אולי ימיני ישכיל להצעיד את מעריב אל מחוץ לנוסחאות השבלוניות שאומצו על ידי כל העתונים, כולל מעריב בתקופת גלעזר ויובל, וייצור מין מוצר חדש, פחות פופוליסטי במובן הרע של המלה, פחות 'מעוז סלב'ס' של פטפטת בלתי פוסקת ומטחנת מלים נמוכות, ויותר 'משהו אחר'?
שווה לתת לו צ' אנס

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

13 תגובות על ״מי יציל את הבית שלי? על גלעזר, יובל ובן דרור ימיני״

  1. גם אני סבור שעוגן ההצלה האחרון של העיתון "מעריב" מנפילה בתהום הנשייה של ההיסטוריה התקשורתית בישראל – הוא בן דרור ימיני בתפקיד העורך הראשי.

  2. מעניין מהו 'המשהו האחר' שימיני ניחן בו לטעמך.
    בטח אינך מתכוונת להתלהמות המאפיינת רבות מרשימותיו.

  3. נועם, התגובה שלך מעידה בדיוק על מה שאני מתכוונת: שבן-ימיני לא מיישר קו עם ה'בראנז'ה' ותפיסת עולמה. שהוא מרשה לעצמו לחשוב עצמאית ולנתח את הדברים לגופם- ושהוןא לא פוחד לבטא זאת גם אם זה לא ימצא חן בעיני האליטה העתונאית השלטת וגם אם זה יגרור את תגובות הזלזול/ ביטול הנפוצות כלפי אנשים 'מסוגו'- שכן האליטה לא שוכחת לסווג אותנו

  4. בלי ציניות האם אפשר לקבל פירוט של האיכויות שהביאו אתם העורכים המתפטרים ובני הטיפוחים שלהם?

  5. הפוסט נכון ואמיץ.
    בן דרור מחזיק בדיעות עצמאיות משלו, שאינן מיישרות קו עם הרוח השלטת בעיתונות. לא בגין היותו בעל אג'נדה יתנגדו לדיעותיו, אלא בשל היות האג'נדה מחוץ לקונצנזוס שאימץ לעצמו חנופה, התבטלות והתרפסות למול מערכות השלטון, ובראש ובראשונה למול מערכת המשפט. הבון טון התקשורתי, האנטי-דמוקרטי בעליל, חרט על דגלו אימוץ אוטומטי מגדרי, אפילו של מערכת המשפט, שנזקיה הולכים ומתרבים, ואמון הציבור בה הולך ופוחת. ומשקם שר משפטים נקי ובעל כוונות תיקון אמיתיות, נסחפה התקשורת אחר מסע שיסוי של בכירי מערכת המשפט.
    אם בן דרור ימונה, ויעז לצאת כנגד מגמה פסולה זו, דיינו.

  6. אני מתפלל להצלחתו של בן דרור ימיני ומחזיק לו את כל האצבעות.
    אולי אני לא אובייקטיבי, אבל האיש הוכיח פעם אחר פעם – גם כלפי הכתיבה שלי יותר מפעם – את יושרו האינטלקטואלי בזמן שאחרים התכופפו לקשור את השרוכים.
    לפני למעלה מעשר שנים גיליתי התנהלות חמורה ביותר – אפילו מושחתת – של נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק, שהיה אז בשיא כוחו ובשיא הפופולריות שלו. בן דרור היה אז בין היחידים שהישירו מבטם אל האמת (גם תום שגב מהארץ לא ברח אז מהאמת).
    אין לי דברים טובים לומר על עיתונאים אחרים – לרבות עיתונאים מובילי דעת קהל – שמקבלים אשראי ציבורי מזוייף על העבודה שלהם.

    הלוואי שבן דרור יצליח.

  7. בן ימיני יצליח בתפקידו. רק שישנה לתסרוקת חדשה בבוא הזמן. ככה אי אפשר יותר.

  8. ישראל אינה מדינה שמאמינה באיכות.
    הכל מתרסק נשבר שוקע ונופל. נמוך. נמוך. אני לא מחזיק במיוחד מדורון גלעזר ומרותי יובל, אבל "מעריב" עיתון טוב יותר מ"ידיעות אחרונות". הרבה הרבה יותר טוב. ועדיין, הוא מפסיד כסף וקוראים כל הזמן. אנחנו בשקיעה תרבותית מתמשכת. תראו מה קורה בטלוויזיה. ברדיו. לא רק בעיתונות המצב זוועה

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1084897.html

  9. בן דרור ימיני הוא מן העתונאים הבודדים שפשוט כיף לקרוא את מה שהם כותבים .אף אחת מרגליו אינה שקועה מדי בצד זה או אחר של נטיה פוליטית.באומץ לב הוא ניצב על פי הענין בלבד פעם מימין ופעם משמאל תוך ניתןח עניני של העובדות,גם אם הן לצנינים בעיני רבים.
    משום כך יהיה חבל להפסיד אותו לטובת תפקיד שסכויו להצליח בו קטנים ביותר.
    נדמה לי שזה מקרה נוסף של מורה מעולה שהופך למנהל בית ספר כושל, ושל רופא מצוין שהופך למנהל בית חולים בינוני ומטה.
    הלוואי שיהיה לו אומץ גם בתפקידו החדש ללמוד להיות גם קצת מנהל.
    הצלחתו חשובה לעתיד העיתונות הכתובה בישראל.

  10. המינוי של גלעזר – רות יובל היה מוטעה. מניסיוני ההיסטורי – לא יכולים להיות שני עורכים ראשיים לעיתון. מינוי אפשרי של בן דרור ימיני הוא רעיון מוצלח ביותר. אף שהרבה פעמים אני חולק על דעותיו הוא יוכל להביא למעריב רוח רעננה ולבדל אותו מעיתונים אחרים. הדמוקרטיה הישראלית זקוקה לריבוי עיתונים, כאשר לכל אחד ייחוד משלו. מעריב הלך והתדרדר כי הפך לתאום סיאמי של ידיעות. סיכוייו לשרוד הם דווקא ביצירת תדמית שונה מידיעות, הארץ וישראל יום. לימיני יש הכישורים לכך.

  11. רותי יובל עוד פה ושם כתבה ב"כל העיר" כתבות שהעידו על סוג של כשרון. אבל גלעזר? הוא הגיע במקרה לעריכת "כל העיר" בירושלים ומשם הפך לראש המקומונים של שוקן ואז ל-7 ימים ומשם לעריכת מעריב, כאילו מרגע לרגע הוא גדל והתעצם והלך, אבל האם היו קבלות בדרך?

    מינוי עורכים בישראל אינו קשור לכשרון העריכה שלהם או רוחב ההשכלה. אף אחד לא יכול להסביר מה פתאום רפי גינת הפך פתאום לעורך ידיעות אחרונות. או למה דן מרגלית היה לדקה וחצי עורך מעריב. מה פתאום? למה? מדוע?

    אני מצפה מעורך עיתון יומי שיהיה בעל שיעור קומה רציני. קרליבך היה כזה. גרשם שוקן גם. אדם ברוך כמובן.

    אבל עכשיו אני מסתכל מי עורך את העיתונים, ואני רואה את שילה דה בר (למה? מדוע? מה יש בו, שאין בכל אחד מעורכי הדסק של ידיעות אחרונות?) ורואה את דב אלפון (איש משכיל ונבון, אבל פופוליסט להחריד) ורואה את דורון גלעזר (עד לפני כמה ימים), ולא מבין את זה.

    איך האנשים האלה מקבלים משרות כאלה

  12. הניתוחים של דני בלוך ושל 'זאביק השועל' מקובלים עלי ביותר. זאביק- כולנו רוצים ראש ממשלה בעל שעור קומה, פוליטיקאים בעלי שעור קומה, שופטי עליון בעלי שעור קומה, עורכי עתונים בעלי שעור קומה- ונראה לי שאנו יכולים למנות אותם (אם בכלל) על פחות מחצי כף יד. האמונה של דני בלוך שימיני עשוי להביא משהו אחר, יחד עם העידוד מכוונם של יוסי דר, אורי פז, ישער שכתבו כאן- מרמז, לדעתי שאולי האיש הזה יביא משהו אחר (אם ימונה)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s