נעמי לויצקי והדולצ'ה ויטה על פי דליה דורנר

 

 

ביום עיון שנערך היום באגודת העתונאים בירושלים, דיברו בגנות השחיתות השלטונית, השיפוט המעוות של אישי ציבור והנפוטיזם.

והנה, מתחת לאפנו, התנהלה מערכת יחסים שכרוכה ב'העדפת קרובים', רחמנא ליצלן, דווקא בכלי התקשורת. המאהב , על פי תביעתה של נעמי לויצקי נגד רשות השידור, משה גביש המכהן כיו"ר הרשות, מינה את זוגתו לשעבר לתפקיד מבקרת התקשורת.

 מ-ב-ק-ר-ת. כמה נפלא. עכשיו היא תובעת מהקופה הציבורית, באמצעות עורכות דינה, אחת מהן ארנה לין, כ- 800,000 ₪ בגלל שתכניתה ירדה מהמרקע טרם זמנה. לויצקי לא עבדה ברשות השידור אפילו שנה.

אישית, מצפייה בתכניתה בעבר, לא מצאתי בתכנית את החמרים שמהם רוקחים תכנית בקורת תקשורת נשכנית ורודפת אתיקה וצדק.

והנה, ביום העיון שנערך היום, יצאה חוצץ השופטת דליה דורנר המכהנת כנשיאת מועצת העתונות, נגד השחיתות השלטונית הפושה במקומותינו. היא טענה, ובצדק, כי חיים רמון נחלץ בזול מפרשת המעשה המגונה ושב לכהונה בכירה בממשלה כאילו לא היו דברים מעולם: "מהכלא, ישר לממשלה" כדבריה .(דורנר: עבודות שירות זה כלא).

דורנר ציינה כי בעבר, הפוליטיקאים, ואפילו המפא"יניקים המושחתים שביניהם, לא עשו לביתם, אלא למען הכלל והצטיינו בצניעות באורחות חייהם האישיים. "היינו יכולים לחלום על בן גוריון, או על אשכול, חותמים על חוזה להרצאות ב-50,000 דולר, לאחר שעזבו את כס ראש הממשלה?" שאלה דורנר רטורית וכינתה את האווירה בימינו ככזו של "התעשרות, התחככות הון, אווירה של דולצ'ה ויטה עם משכורות עתק שמשלמות חברות ובנקים".

דורנר מודעת היטב לבעיות בעלי ההון שהם גם בעלי אמצעי תקשורת- ועל הלחצים המופעלים על עיתונאים. היא מודעת היטב לבעלויות הצולבות בתקשורת, אותן ציינה בקצרה ואף אמרה שיש לטפל בהן- אך לא התעכבה על הנושא. רק שהמסר לא היה שלם: אם האווירה, כדברי דורנר, מצמיחה שחיתות או חוסר אתיקה, הרי היא מצמיחה אותה גם באמצעי התקשורת, שאמורים להיות כלבי השמירה של הדמוקרטיה. באלה, המייצגים, לדבריה, את הערך העליון של חופש הדיבור, חופש העתונות.

הנה שני פוסטים נוספים של נעמה כרמי ויוסי דר, באותו נושא:

http://www.notes.co.il/carmi/55919.asp

 

http://www.notes.co.il/dar/55906.asp

 

 

 

 

מאת: ora21

אורה עריף כץ. עתונאית, כותבת, ספרנית. חוקרת תרבות (תואר שני)

תגובה אחת על ״נעמי לויצקי והדולצ'ה ויטה על פי דליה דורנר״

  1. בזבזה את כל הקרדיט שהיה לי אליה, בתביעה שהגישה. קשה להחליט על מה התביעה מעידה יותר מכל: על כסילות, נקמנות ילדותית או חוסר הבנה משווע של המציאות. רק אדם ממש אטום או תמים לא יבין כיצד צעד כזה יכול להזיק באופן בלתי הפיך, ובעיקר לעצמו. הפוסט מעניין, גם אם מצער

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s